בית יוסף, אורח חיים סה:ב
בית יוסף · Beit Yosef, Orach Chayim 65:2
Open in the reader →1קראה ונכנס לבה"כ ומצא צבור שקורין צריך לקרות עמהם פסוק א' וכו' כ"כ הרא"ש בפ' מי שמתו אהא דאמרינן אלא מאי הרהור לאו כדיבור דמי למה מהרהר א"ר אלעזר כדי שלא יהיו כל העולם עסוקים והוא יושב בטל מכאן כתב בה"ג קרא ק"ש ובא לב"ה ומצא שקוראים ק"ש קורא פסוק ראשון עמהם ובת"ה סי' ג' כתוב שאם הוא עומד בברכות של ק"ש כשהצבור קורין את שמע אין לו להפסיק כלל דמשמע דלא הוי קפידא אלא שלא יהא יושב ובטל ומי שעוסק בברכות ק"ש עצמה פשיטא דלאו בטל הוא אלא אפי' אם עוסק בשאר דברי שיר ושבח לא מיקרי בטלה וכדכתבו הגאונים אהא דאסור לישב בתוך ד' אמות של תפלה ולכך היה נראה דאפילו בין ברוך שאמר לישתבח אין לו להפסיק כדי לקרות פסוק ראשון עם הצבור משום דכיון דאינו יושב ובטל אינו חייב לקרות וא"כ למה יפסיק דהא אסור לאשתעויי בין ב"ש לישתבח אמנם נראה דאינו ראיה דכיון שאינו פוסק אלא כדי לקבל עליו עול מלכות שמים עם הצבור שפיר דמי מ"מ ראיתי בני אדם מן המדקדקים כשהיו עומדים בק"ש ובברכותיה שהיו עוצמים עיניהם והיו מנגנים בתיבה אחת או שתים שהיו אומרים בלאו הכי באותו פעם בניגון הצבור בפסוק ראשון כדי שיהא נראה כאילו קורא עמהם ע"כ: כתב הרוקח בסי' ש"ב אם קרא ק"ש שהתפלל בביתו או בבית האבל ובא לבית הכנסת יקרא כל הק"ש עם הצבור ויקבל שכר כקורא בתורה עכ"ל ונראה דהיינו דרך עצה טובה אבל לענין שלא יהא נראה כאילו אינו רוצה לקבל עול מלכות שמים עם חבירו בפסוק ראשון סגי וכדברי בה"ג: