בית יוסף, אורח חיים צו:א
בית יוסף · Beit Yosef, Orach Chayim 696:1
Open in the reader →1פורים מותר בעשיית מלאכה וכו' בפ"ק דמגילה (ה:) אמרינן דרבי נטע נטיעה בפורים ומתמהין עליה דהא תני רב יוסף משתה ושמחה וי"ט שמחה מלמד שאסורים בהספד משתה מלמד שאסור ובתענית וי"ט מלמד שאסור בעשיית מלאכה רבי בר ארביסר הוה וכי נטע בחמשה עשר נטע ומי שרי והא כתיב במגילת תענית את יום י"ד ואת יום ט"ו יומא פוריא אינון דלא למספד בהון ואמר רבא לא נצרכה אלא לאסור את של זה בזה ואת של זה בזה ה"מ בהספד ובתענית אבל מלאכה יום אחד ותו לא איני והא רב חזייה לההוא גברא דהוה קא שדי כיתנא בפוריא ולטייה ולא צמח כיתניה התם בר יומיה הוה רבה בריה דרבא אמר אפי' תימא ביומיה הספד ותענית קבילו עלייהו מלאכה לא קבילו עלייהו דמעיקרא כתיב שמחה ומשתה וי"ט ולבסוף כתיב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ואילו י"ט לא כתיב ואלא רב מאי טעמא לטייה לההוא גברא משום דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור הוה ובאתרי' דרבי לא נהגו ואיבעית אימא לעולם נהוג ורבי נטיעה של שמחה נטע ופסקו הרי"ף והרא"ש כרבא דאמר מלאכ' לא קבילו עלייהו וכ"כ הרמב"ם אלא שכתב שאעפ"כ אין ראוי לעשות בו מלאכה אמרו חכמים כל העושה מלאכה ביום פורים אינו רואה סי' ברכה לעולם ונראה שכ"כ מההוא עובדא דרב דלטייה לההוא גברא ולא צמח כיתניה: וכתוב בשבלי הלקט אהא דאמרינן דלטייה משום דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור דאפילו במקום שנהגו לא נהגו אלא ביום מקרא מגילה עצמה אבל לאסור של זה בזה אינו מנהג עכ"ל : כתוב בא"ח אע"ג דמלאכה לא קבילו עלייהו אחר כך נתקבל במנהג ומנדין כל העושה בו מלאכה כיון שפשט איסורו בכל ישראל אמנם בנין של שמחה כגון בית חתנות לבנו או אבורנקי של מלכים מותר וכן מלאכת מצוה שריא כגון כתיבה של מצוה ומותר לכתוב פסקי הלכות ופשטי המקראות שאדם שמח בהם כדכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב ואגרות של שאלת שלום ומזכרת חובותיו וכן כל דבר שא"צ עיון גדול נראה שמותר עכ"ל: כתב הרשב"א שאלת אם מותר לישא אשה בפורים מסתברא שהוא מותר דושמחת בחגך כתיב בחגך ולא באשתך אבל בפורים מותר ועוד דהו"ל חד יומא ומשום חד יומא לא משהי איניש נפשיה וכמ"ד משום פריה ורביה ובענינים אלו הולכים בהן להקל דמדרבנן הם: