בית יוסף, יורה דעה קפג:יז
בית יוסף · Beit Yosef, Yoreh De'ah 183:17
Open in the reader →1משרבו הגליות ותכפו הצרות ונתמעטו הלבבות חשו שמא יבואו לטעות באיסור כרת וכו' החמירו לטמא כל מראה דם אדום כדי שלא יבאו לידי טעות בין ימי נדה וימי זיבה אף על פי שלא מצינו בפירוש שגזרו על כל מראה דם אדום מכל מקום מדאמרינן בס"פ כל היד (נדה כ:) דר' יוחנן ור' זירא ועולא לא חזו דמא ממילא שמעינן שדורות הבאים לא חזו דמא ודברי רבינו בזה כמעורבבים ואינם מבוארים ועיקרו של דבר כך הוא בר"פ תינוקת (נדה סו.) אמרינן התקין רבי בשדות ראתה יום אחד תשב ששה והוא שנים תשב ו' והן ג' תשב ז' נקיים ופירש"י בשדות מקום שאין בני תורה. ששה והוא כדין תורה שמא בימי נדה היא: שנים תשב ששה והם. לחומרא שמא ראשון סוף זוב ושני תחילת נדה וצריכה עוד ו' אבל ג' דאילו הוו ימי זיבה צריכה ז' נקיי' השתא נמי תשב ז' נקיים שמא בימי זיבה עומדת וכתב הר"ן וששה דקאמרי' נקיים בעינן דכיון דטועה משוינן לה איזה יום שתראה מספקינן לה בתחילת נדה וכתב ה"ה בשם הרמב"ן חששו שמא יבואו לטעות בדבר שזדונו כרת שהרי אפשר שתראה אשה בימי נדתה ז' ימים ויהיה ששה של דם טוהר ושל יום השביעי טמא וסבורה לטבול בלילה והיא צריכה עוד ששה ימים ואפילו היתה מראה דם לחכם גדול ובקי אפשר שתטעה בעצמה מימי הנדות והזיבה וז"ל הרי"ף בפ"ב דשבועות הדין הוא דינא דאורייתא דהוו עבדן בנות ישראל כל זמן דהוו רבנן בקיאי בחזותא דדמא וכיון דאימעוט רבנן דהוו בקיאי בהכי וקלשא דעתייהו ולא הוו יכלי לאפרושי בין דם טמא לדם טהור כדאמר רבי יוחנן חוכמתיה דרבי חנינא גרמה לי דלא אחזי דמא ואמר רבי זירא טיבעא דבבל גרמה לי דלא אחזי דמא וחזו נמי דנשי לא ידעי תיקון וסתות חשו רבנן דילמא משלמי דם טמא לדם טהור וטבלן ואתו לידי איסורא דכרת דהא איפשר למיהוי כל דם דחזיא בשיתא יומי טהור וליכא טמא אלא הך דחזיא בשביעי בלחוד דצריכה למשלם עלה שבעה יומי וכיון דסברה לה דדם דכולהו שבעה טמא הוא אמרי שלימו לן שבעה יומי וטבלן לאורתא ואתו לידי איסורא הילכך חשו רבנן למילתא ועבדו הרחקה יתירא לסלוקי כל ספיקי ואצריכו למיתב ז' נקיים על כל דם דלא ליגע לאיסורא דאורייתא והיינו דאמרינן התקין רבי בשדות ראתה יום אחד תשב ששה והוא וכולי וכן כתב הרא"ש בסוף נדה. וכתב עוד וז"ל ועוד כיון דלא בקיאי בתיקון וסתות זמנין דחזיא דם וביום השמיני (השביעי) לראייתה חזיא דם וטבלה לערב ומשמשת עם בעלה וזמנין דראייה קמייתא הויא בתוך י"א יום וצריכה למיתב ז' על ראייה בתרייתא הלכך חשו רבנן למילתא ועבדו הרחקה לסלק כל ספיקי וכו' ודברים אלו כהרי"ף והרא"ש נתכוון רבינו לומר אלא שלא בירר דבריו כראוי: