בית יוסף, יורה דעה קפג:יח
בית יוסף · Beit Yosef, Yoreh De'ah 183:18
Open in the reader →1הוסיפו חומרא אחר חומרא עד שאמרו שאפי' אם לא תראה אלא טיפת דם כחרדל תשב עליה ז' נקיים כזבה גדולה בר"פ תנוקת (שם) בתר תקנתא דרבי בשדות אמר רבי זירא בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים וכתבו הרי"ף והרא"ש אף על גב דהא תקנתא דשדות ליכא למיחש בה לאסורא כלל עבדו רבנן הרחקה יתירא ואנהיגו בנות ישראל למעבד כרבי זירא דהא אמרינן בריש פרק אין עומדין דהא דרבי זירא הלכה פסוקה היא עד כאן לשונו: והר"ן כתב שהטעם שהחמירו כרבי זירא ולא סגי להו בתקנתא דרבי י"א דהיינו כדי שלא יטעו בדבר שלפעמים תהא זבה גדולה ותהא סבורה שלא ראתה אלא ב' כגון שראתה שני ראיות ואחד מהם בין השמשות ולא תספור אלא ששה והן וכדי שלא יבאו לטעות בכיוצא בזה השוו מדותם שאפילו בדם טפה כחרדל יהיו יושבות שבעה נקיים ועדיין אין זה מספיק אלא יש לומר שכיון שלפעמים בטפה כחרדל יושבת שבעה נקיים דהיינו בזיבה הסותרת החמירו בנות ישראל על עצמן לעשות כל דם שתראינה כאילו היא סותרת עד כאן לשונו וכ"כ הרב המגיד בפרק י"א בשם הרמב"ן ז"ל דטעמא דהחמירו בנות ישראל כך כדי שיהיו בכל זמן מונות מנין אחת ולא ישתנה מנהגן בין ראיה אחת לשלשה ימים הרי שראתה שלשה ונעשית זבה התחילה וספרה עד שבעה נקיים וראתה בשביעי טפה כחרדל ודאי צריכה לישב עליה שבעה נקיים שהרי סתרה כל המנין ויש שאינן בקיאות בין תחילת הראיה לסתירת הספירה ויבא הדבר לכלל טעות עכ"ל: כתב הר"ן בפרק ב' דשבועות ורבותא טיפת דם כחרדל היינו משום דהו"מ למימר דבדם מרובה דוקא הוא שראוי להחמיר בו דשמא יצא מן המקור בג' ימים זה אחר זה ושהא בפרוזדור שהוא כמי שיצא לחוץ וצריכה מן התורה שבעה נקיים אם הוא בימי זובה ולהכי נקט טפה כחרדל אע"ג דודאי אינה אלא ראיה אחת וכיוצא בזה כתב המרדכי וכן כתב הרבינו יונה בפרק אין עומדין ודחה דברי האומרים שהחומרא היתה מפני שהיה מועט כחרדל שזה אף מן הדין הוא טמא כדתנן ומטמאות בכל שהוא וכן דחה דברי האומרים שהחומרא היתה מפני שהיה מראה הדם כעין החרדל דמה חומרא היתה זו דהא דינא הוי הכי דכמראה החרדל מטמא: כתב רבינו ירוחם על דין הכתמים ששיעורן כגריס דאין זה בכלל מה שהחמירו בנות ישראל על עצמן מטיפת דם כחרדל כי לא החמירו אלא בדם היוצא מגופה אבל לא בכתמים דרבנן וכן הסכימו כל הפוסקים ע"כ ופשוט הוא וכן מבואר בדברי הרמב"ם בפי"א: כתב הרמב"ם בפי"א זה שתמצא במקצת המקומות שהנדה יושבת שבעה ימים בנדתה ואף על פי שלא ראתה דם אלא יום אחד ואחר השבעה תשב ז' נקיים אין זה מנהג אלא טעות ממי שהורה להם כך ואין ראוי לפנות לדבר זה כלל אלא אם ראתה יום אחד סופרת אחריו ז' וטובלת בליל שמיני שהוא ליל ב' שלאחר נדתה ומותרת לבעלה עד כאן לשונו כתב הריב"ש (סימן תכ"ה) שנשאל אם איסור נדה נוהג גם בפנויה והשיב שדבר פשוט הוא שנוהג בה והאריך בדבר וכתב שהטעם שלא תקנו טבילה לפנויה כדי שלא יבואו לידי מכשול בהסתלק ממנה איסור נדה החמור: