בית יוסף, יורה דעה קצב:ה
בית יוסף · Beit Yosef, Yoreh De'ah 192:5
Open in the reader →1כתב א"א ז"ל יש מגדולים שכתבו שאינה צריכה לא הפסק טהרה ולא בדיקה כלל וכו' סברת הרשב"א בת"ה כסברת גדולים אלו שכתב וז"ל מסתברא דא"צ הפסק טהרה ולא בדיקה כלל לא בתחילת ימי הספירה ולא בסוף אלא כל שממתנת שבעה ימים אחר תביעה הרי זו טובלת וטהורה שהרי זו לא ראתה כלל ודי לך אם אתה חושש שמא ראתה ופסק הדם מיד ולא שתאסור אותה כרואה ודאית שמעיינה פתוח דאף על פי שאמרו צריכה שתשב ז' נקיים לא נקיים ספורים לפנינו ואפילו בתחילתן או סופן כשאר נקיים דזבה דעלמא קאמר אלא כל שלא הרגישה בדם תוך שבעה נקיים קרינן בהו וכך נ"ל ממעשה דרבינא איעסק לבריה בי רב חביבא א"ל ס"ל מר למכתב כתובה לארבעה יום א"ל אין כי מטא לארבעה נטר עד ד' אחריני איעכב ז' יומי בתר ההוא יומא א"ל מאי האי א"ל לא סבר לה מר להא דאמר רבא תבעוה ונתפייסה צריכה לישב ז' נקיים א"ל אימור דאמר רבא בגדולה בקטנה מי אמר א"ל בפירוש אמר רבא ל"ש גדולה ול"ש קטנה והרי רב חביבא לא צוה לבדוק בתו כי היה סבור דלא אמר רבא אלא בגדולה אבל בתו שהיתה קטנה לא היתה צריכה לישב שבעה נקיים ואעפ"כ כנסה אבל ראיתי להר"א והרמב"ן שאמרו אינה צריכה הפסק טהרה אבל בדיקה תוך ז' צריכה ולא ירדתי לסוף דעתם דממעשה דרבינא לא משמע הכי וכדאמרן ועוד שאם אנו עושין אותה כרואה דעלמא לבדיקת ז' אף היא צריכה הפסק טהרה דמסתמא לא פסק הדם ביומו ואם אינה צריכה הפסק טהרה ובודאי הפסיקה בטהרה משוית לה או שאין אתה מחמיר עליה להחזיקה ברואה אלא בשעת חימודה אף אנו נאמר שהיא בחזקת טהרה כל ז' ואי משום שלא תחלוק בספירות אף אתה מצריכה הפסק טהרה כדי שלא תחלוק סוף דבר לא מצאתי עיקר לדברים אלו אלא שצריך לחוש לדבריהם ז"ל עכ"ל והרא"ש כתב שאותם גדולים סמכו דבריהם מההוא עובדא דרבינא ואינה ראיה כלל דאם כן אפי' ישיבת שבעה אין כאן כלל ומה תועלת יש בהמתנת ז' ימים כיון דרב חביבא סבר דבקטנה לא חיישינן לחימוד אלא ה"ג בסיפרי אשכנז א"ל לכתוב כתובה א"ל לינטר מר עד ד' אחרינא א"ל אמאי (א"ל) לא ס"ל מר להא דרבא תבעוה לינשא וכו' והודיע שאין חילוק בין קטנה לגדולה ואז הפריש בתו כל ז' קודם החופה וכתב עוד ויש מן הגדולים שכתבו שאינה צריכה הפסק טהרה אבל בדיקה כל שבעה צריכה ולדעתם אני מסכים דחיישינן בכל יום שמא תראה דיותר שהיא קרובה לזמן החופה יותר לבה הומה ומשתאה ותדיר חיישינן שמא מחמת חימוד תראה ולכן הזכיר רבא בדבריו ז' נקיים לא מחמת חומרא דרבי זירא אלא אפי' קודם שנהגו חומרא דרבי זירא דבימי רבא לא פשטה חומרא דרבי זירא בכ"מ כדקאמר ליה רבא לרב פפא אמינא לך איסורא ואמרת לי חומרא היכא דאחמור אחמור היכא דלא אחמור לא אחמור אלא ז' נקיים דקאמר רבא שיהיו נקיים בבדיקה דכל יום חיישינן שמא מחמת חימוד תראה עכ"ל וז"ל הר"ן בפרק ב' דשבועות הני ז' ימים נקיים איכא מ"ד שצריכה הפסק טהרה ובדיקה בימי ספירה כאשה הרואה דם אבל הראב"ד והרמב"ן כתבו דאינה צריכה הפסק טהרה משום דרואה מחמת חימוד מועטת היא ובודאי שהפסיקה בטהרה ומיהו כיון דנקיים בעינן צריכה בדיקה בתחילתן או בסופן והכי מוכח ההוא עובדא דרבינא שלא הפסיקה בטהרה ואפ"ה לא אשכחן ליה לרבינא דאצרכה ז' ימים אחרים אלא בדקה בסופן ואע"פ שלא הפסיקה בטהרה סגי ואין זה ראייה דאפשר דז' אחריני אצרכה אלא דתלמודא לא חש לפרושי עכ"ל: