בן איש חי, הלכות שנה א, ויגש יב
בן איש חי · Ben Ish Hai, Halachot 1st Year, Vayigash 12
Open in the reader →1פסוק פותח את ידך, יכוין האדם לפי פשוטו, שהוא יתברך המשגיח וזן ומפרנס לכל. וגם יכוין שמות הקודש הנרמזים בו, כאשר נרשמו בסידורים. ואם לא כיון בפסוק זה אפילו לפי פשוטן של דברים, לא יצא ידי חובה, וצריך לחזור ולאומרו פעם אחרת במקום שנזכר שם בתוך פסוקי דזמרה, קודם ברכת ישתבח. ואם לא נזכר אלא עד שאמר ברכת ישתבח, אז יאמר אותו אחר סיום העמידה, ויתחיל מן פסוק "סומך ה'" וגו', ובזה מעוות יוכל לתקון, וכנזכר ב"חסד לאלפים" יעויין שם. והמנהג פה עירנו יע"א, כשאומרים פסוק פותח הנזכר, פורשים כפיהם לעיני השמים, והוא מנהג יפה לעשות בזה פועל דמיוני לקבלת מזלם את השפע מלמעלה. וכיוצא בזה כתב ב"חומת אנך" בדברי הימים, בפסוק "ויפרוש כפיו השמים" (דברי הימים-ב ו, יג) גבי שלמה המלך עליו השלום, יעויין שם. ומה שכתב מהר"י צרפתי ז"ל, ב"יד יוסף" דף טו, בשם המקובלים, כשאומר פסוק "פותח וכו'", צריך להרים ידיו למעלה וכו', פקפקתי בזה בספרי הק' "מקבציאל" על פי הזוהר הקדוש, דאין להגביה ידיו אלא בנטילת ידים, ונשיאות כפים, והיכא דאתמר אתמר, אך פתיחת כפיו בלתי הגבהה זה הנכון, ובספר "כתר מלכות" כתב יד כתוב, יזהר מאד בשני מזמורים של "הללו את ה' מן השמים", ו"הללויה הללו אל בקדשו", לאומרם במתון וכונה, דעליהם אמרו רבותינו זכרונם לברכה בגמרא, יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום, ועיין רש"י ז"ל: