עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבן איש חי

בן איש חי, הלכות ב, ויצא כז

בן איש חי · Ben Ish Hai, Halachot 2nd Year, Vayetzei 27

Open in the reader →

1כתב ב"מחזיק ברכה" בשם ספר הכוונות ישן, דאין ראוי להתעסק במלאכה שאינה אוכל-נפש או בתורה, אלא עד אחר שיעשה סעודה רביעית דמוצאי-שבת. וכתבו האחרונים ז"ל, שלא יסיר בגדי שבת מעליו אלא עד אחר סעודה רביעית; וזמנה, עד אחר ארבע שעות. ויאמר בברכת המזון "מגדול" בוא"ו; ועיין "כף-החיים", אות נ"ט, יעוין שם. ונראה לי: אע"פ שנתנו לה שיעור עד אחר ארבע שעות, היינו למצווה מן המובחר, אבל אם נאנס, יוכל לקיימה עד חצות לילה, דהא כתב רבינו ז"ל בשער-הכוונות דעד חצי הלילה אינה הולכת קדושת השבת, ולכן הזהיר שלא לומר ודוי במוצאי-שבת קודם חצות לילה.

2וכל מי שאינו מקיים סעודה רביעית, נחשב לו כאלו לא קיים סעודה שלישית לכבוד שבת, דאז נחשב לו שאכלה בשביל סעודת הלילה, דכל אדם דרכו כל לילה לאכול, ואין זה לכבוד שבת; ולכן אלו שמתענים הפסקות, אסור להם לעשות הפסקה במוצ"ש, דאסור להתענות בליל מוצאי-שבת; ועיין "כף-החיים" מה שכתב בזה. ואם יהיה האדם אנוס מחמת חולי, ואינו יכול לקיים סעודה רביעית, עם כל זה יסדר שלחנו במזונות ופירות ויאכלו בני ביתו, והוא גם כן יטעם עמהם מן השולחן כפי יכלתו. כתבו המקובלים: יש עצם באדם שאינו נהנה משום אכילה, אלא רק מן סעודה רביעית דמוצ"ש. ועצם זה נשאר קיים בקבר ואין שולט בו רקבון; והא נקרא "נסכוי", וגם נקרא "לוז", וגם נקרא "בתואל". ואמרתי בזה רמז - כי שלשה שמות של עצם הנזכר הם ראשי תבות "לבן", והם סופי תבות שלשת שמות שהם: ישראל יעקב ישורון; ומזה העצם יבנה הגוף בתחיית המתים; וזה יהיה לישראל דווקא, הנאמר בהם (דברים ד,ד): "ואתם הדבקים בה' אלהיכם, חיים כולכם היום".