בראשית רבה כז

1וירא ה' כי רבה רעת האדם -כתיב (קהלת ב): כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון. אמר רבי יודן: גדול כוחן של נביאים שמדמין צורה ליוצרה, שנאמר (דניאל ח): ואשמע קול אדם בין אולי. אמר רבי יהודה בר סימון: אית לן קריא אוחרן דמחוור יתר מן דין, שנאמר (יחזקאל א): ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, שעמלו בחכמה, שנאמר (משלי ג) ה' בחכמה יסד ארץ. ובדעת, שנאמר (שם) בדעתו תהומות נבקעו. ובכשרון ר' ברכיה בשם ר"י בר סימון: לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, אלא (תהלים לג) בדבר ה' שמים נעשו. בדבר ה' וכבר שמים נעשו. (קהלת ב) ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו, זה דור המבול. גם זה הבל ורעה רבה, וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ כי כל ימיו מכואבים וגו'(שם שם כג) שהיו מכאיבים להקב'ה:

2דבר אחר: וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ כתיב (שם): כי כל ימיו מכאובים וכעס ענינו, גם בלילה לא שכב לבו, גם זה הבל הוא. כי כל ימיו מכאובים, זה דור אנוש ודור המבול, שהיו מכאיבים להקב"ה במעשיהן הרעים. וכעס ענינו, שהיו מכעיסים להקדוש ברוך הוא, במעשיהן הרעים. גם בלילה לא שכב לבו, מן העבירות. ומנין אף ביום? ת"ל (בראשית ו): וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום.

3וירא ה' כי רבה וגו' - רבי חנינא אמר: רבה והולכת. רבי ברכיה בשם רבי יוחנן אמר: שמענו בדור המבול שנדונו במים, והסדומים שנדונו באש. ומנין ליתן את האמור כאן להלן ואת האמור להלן כאן? ת"ל: רבה, רבה לגזרה שוה. וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, משהיתה חמה זורחת ועד שהיתה שוקעת לא היתה בהם תוחלת, הדא הוא דכתיב (איוב כד): לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון, ובלילה יהי כגנב. והא כתיב (שם): חתר בחשך בתים, למה? שיומם חתמו למו. מה היו עושים? היו מביאים אפופולסימון ושף באבן ובאים בלילה ומריחים וחותרים. כך דרש ר' חנינא בצפורן, איתעביד ההוא ליליא תלת מאה חותרין הוה להון אפופולסימון, מה הוה ציפוראי עבדין בתוכה:

4(בראשית ו) וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ. רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר: תוהות היתה לפני שבראתי אותו מלמטה, שאילו בראתי אותו מלמעלה, לא היה מורד בי. רבי נחמיה אמר: מתנחם אני שבראתי אותו מלמטה, שאילו בראתי אותו מלמעלה כשם שהמריד בי את התחתונים, כך היה ממריד בי את העליונים. אמר ר' איבו: תוהות היתה לפני שבראתי בו יצר הרע, שאילולי לא בראתי בו יצר הרע לא היה מורד בי. מר רבי לוי: מתנחם אני שעשיתי אותו וניתן בארץ. ויתעצב אל לבו אמר רבי ברכיה: משל לשר שבנה פלטין על ידי אדריכל, ראה אותה ולא ערבה לו. על מי יש לו להתכעס, לא על אדריכל?! כך, ויתעצב אל לבו. אמר ר' אסי: משל לשר שעשה סחורה ע"י סרסור והפסיד. על מי יש לו להתרעם. לא על הסרסור?! כך ויתעצב אל לבו. אפיקורס אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה אמר לו: אין אתם אומרים שהקדוש ברוך הוא רואה את הנולד?! אמר לו: הן. והא כתיב ויתעצב אל לבו?! אמר לו: נולד לך בן זכר מימיך? אמר לו: הן. אמר לו: מה עשית? אמר לו: שמחתי ושמחתי את הכל. אמר לו: ולא היית יודע שסופו למות?! אמר לו: בשעת חדוותא חדוותא, בשעת אבלה אבלה. אמר לו: כך מעשה לפני הקב"ה. דאמר רבי יהושע בן לוי: שבעה ימים נתאבל הקדוש ברוך הוא על עולמו קודם שלא יבא מבול לעולם. מאי טעמיה? ויתעצב אל לבו, ואין עציבה אלא אבילות, היך מה דאת אמר (שמואל ב יט) נעצב המלך על בנו.