בראשית רבה צו

1ויחי יעקב בארץ מצרים - למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות של תורה? אלא, כיון שנפטר אבינו יעקב התחילה שעבוד מצרים על ישראל. דבר אחר: למה הוא סתומה? מפני שבקש יעקב אבינו לגלות את הקץ, ונסתם ממנו. דבר אחר: למה היא סתומה? מפני שסתם ממנו כל צרות שבעולם:

2ויקרבו ימי ישראל למות - כתיב (תהלים לט) כי גר אנכי עמך תושב וגו' (ד"ה א כט) כי גרים אנחנו לפניך וגו' כצל ימינו על הארץ ואין מקוה והלואי כצלו של כותל, או כצלו של אילן, אלא כצלו של עוף, בשעה שהוא עף, דכתיב (תהלים קד): כצל עובר ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות. הכל יודעים ואומרין בפיהם, שהן מתים. אברהם אמר: (בראשית טו): ואנכי הולך ערירי. יצחק אמר: (שם כז): ואברכך לפני ה' לפני מותי. אף יעקב אמר: ושכבתי עם אבותי. אימתי? בשעה שנטה למות:

3ויקרבו ימי ישראל - כתיב (קהלת ח) אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שלטון ביום המות רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי: חצוצרות שעשה משה במדבר, בשעה שנטה למות גנזם הקדוש ברוך הוא, שלא יהא אחר תוקע בהן, והן באים אצלו, דכתיב (דברים לא): הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם, לקיים מה שנאמר: ואין שלטון ביום המות. דבר אחר: ואין שלטון ביום המות כשעשה זמרי אותו מעשה, מה כתיב שם (במדבר כה): ויבא אַחַר איש ישראל אל הַקְבָּה. והיכן היה משה ופנחס מדבר לפני משה? אלא, לקיים ואין שלטון ביום המות, ואין מות אלא לשון השפלה. ניתנה הישועה לפנחס והשפיל את משה. ואף דוד כתיב בו (מלכים א א): והמלך דוד זקן, וכיון שנטה למות, מה כתיב בו (שם א ב): ויקרבו ימי המלך דוד אין כתיב כאן, אלא ויקרבו ימי דוד. ואף יעקב, כיון שנטה למות, התחיל משפיל עצמו לפני יוסף, ואמר לו: אם נא מצאתי חן בעיניך. אימתי? כשקרב למיתה, שנאמר: ויקרבו ימי ישראל למות:

4אמר ריש לקיש: חייך! אתה שוכב ואין אתה מת, שנא': ויקרבו ימי ישראל למות. מהו ויקרבו? אמר הקב"ה: היום קובל עליך לומר כי הוא יקום, כאדם שאומר פלוני קרב על חבירו, הוי, ויקרבו, וכל מי שנאמר בו קריבה למות, לא הגיע לימי אבותיו. דוד, כתיב בו: קריבה, ויקרבו ימי דוד למות, לא הגיע לימי אבותיו, בועז ועובד ישי. אמרו חכמים: יותר מד' מאות שנה היו חייו, ודוד לא חיה אלא ע' שנה, לא הגיע לימי אבותיו. לפיכך כתיב בו, קריבה. עמרם, חיה קל"ז שנה, ומשה לא חיה אלא ק"כ שנה. לפיכך כתיב בו, קריבה. (דברים לא): הן קרבו ימיך למות. ויעקב, כתיב בו קריבה, שלא הגיע לימי אבותיו. אברהם חיה קע"ה שנה, יצחק ק"פ, ויעקב קמ"ז. לפיכך כתיב בו, קריבה, ויקרבו ימי ישראל למות:

5ויקרא לבנו ליוסף - למה לא קרא, לא לראובן ולא ליהודה, וראובן הוא הבכור ויהודה הוא המלך, והניחן וקרא ליוסף, למה כן? בשביל שהיה סיפק בידו לעשות. לפיכך, ויקרא לבנו ליוסף, ולפי שהשעה מסורה לו. אל נא תקברני במצרים בשבילך ירדתי למצרים, בשבילך אמרתי אמותה הפעם. ועשית עמדי חסד ואמת וכי יש חסד של שקר, שהוא אמר חסד ואמת, למה כן? משל הדיוט אומר מית בריה דרחמך, טעון: מת רחמך, פרוק! אמר לו: אם תעשה לי חסד לאחר מיתתי, הוא חסד של אמת. אל נא תקברני במצרים למה? שסופה של ארץ מצרים ללקות בכנים, ויהיו מרחשות בתוך גופי. לפיכך, אל נא תקרבני במצרים. דבר אחר: מפני מה בקש יעקב אבינו שלא יקבר במצרים? שלא יעשו אותו עבודת כוכבים, שכשם שנפרעין מן העובד, כך נפרעין מן הנעבד, דכתיב (שמות יב): ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים. וכן אתה מוצא בדניאל, כיון שפתר את חלומו של נבוכדנצר, מה כתיב (דניאל ב): באדין מלכא נבוכדנצר, נפל על אפוהי ולדניאל סגיד, ומנחה וניחוחין אמר לנסכא ליה, אבל דניאל לא קיבל. למה? שכשם שנפרעים מעובדי עבודת כוכבים, כך נפרעים הימנה. וכן אתה מוצא בחירם, כיון שעשה עצמו אלוה, מה היה סופו? כתיב ביה (יחזקאל כח): יען גבה לבך, ותאמר אל אני! אמר לו הקדוש ברוך הוא: (שם) הנה חכם אתה מדניאל, שנבוכדנצר בקש להקריב לו ולא רצה, ואת עושה עצמך אלוה?! מה היה סופו? כתיב ביה (שם ): על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך, לראוה בך. דבר אחר: יעקב אמר, שלא יפדו בי המצרים. הם משתחוים לשה ואני נמשלתי בשה, שנאמר (ירמיה נ): שה פזורה ישראל. ובמצרים כתיב (יחזקאל כג): אשר בשר חמורים בשרם. וכתיב (שמות לד): ופטר חמור תפדה בשה, הוי, אל נא תקברני במצרים. ולמה כל האבות תובעין ומחבבין קבורת א"י? אמר רבי אלעזר: דברים בגו. רבי יהושע בן לוי אמר: מהו דברים בגו? (תהלים קיז): אתהלך לפני ה' בארצות החיים.