בינת אדם, שער איסור והיתר טז
בינת אדם · Binat Adam, Shaar Isur Veheter 16
Open in the reader →1(י) שמעתי שיש מקומות שנוהגין להקל בנסרכה ריאה לדופן כפסק הב"י בש"ע ודלא כרמ"א ואמרו ששמעו שכן פסק הגאון בעל שאגת ארי' ואני תמה ע"ז הגם שנניח שהגאון הנ"ל רב גוברא וליבי' כשמעתיה וראוי היה לחלוק עם רמ"א מ"מ עכ"פ אותן שלא שמעו מפיו לענ"ד אין רשאים להקל. שהרי כ' א"וה כלל מ"ח דין ד' וז"ל לענין חמאה ש"ג ואין בזה משום חומרי מקום כו' כי זה אינו תלוי במנהג כו' וכמה חלוקי מנהגים יש מחולקין המדינות בבדיקת טריפת הריאה כו' דהתם כל ישיבה וישיבה עיר ועיר חייבים לנהוג כדעת הגדול הרב המנהיג הראשון שהיה באותו מקום מתחלה מאל השופט אשר יהיה בימים כו' עכ"ל וכבר כתב הרשב"א בתשו' סי' ר"ג הביאו בד"מ סי' ל"ט דבכ"מ שהבודקים רגילין להחמיר אפילו שלא כהלכה אנו אומרים כך הנהיגו חכמי המקום ואסור לעבור על דבריהם עד שנדע שטעו בהוראה וכבר כ' הרא"ש והטור דבאשכנז וצרפת נוהגין להטריף הכל וכתב רמ"א שאנו מבני בניהם וחייבים לנהוג כמותם ומכ"ש שכל מנהגנו עפ"י הרא"ש ומהרי"ו ועפ"י הכרעת רמ"א שכל שו"ב סומכין על דבריו והוא מחמיר וע"כ לא עדיף הגאון הנ"ל מרחב"ב דאי' בפסחים דף כ"א אני ראיתי את רשב"י שאכל ספיחי כרוב כדאי הוא רשב"י לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו אתה בפני אכול שלא בפני לא תאכל וא"כ אותן ששמעו הדברים מהגאון הנ"ל היו רשאים לסמוך עליו ולאכול אבל אותן שלא שמעו מפיו אסורין (וע"ש בתו' שכתבו דאע"ג דרשב"י גופא אכיל מ"מ לא רצה שיסמכו עליו ע"ה וקרא עליו פורץ גדר) ועוד אי' התם דרבה בב"ח אמר לברי' אני שראיתי ר"י שאכל כדאי הוא ר"י כו' אתה שלא ראית לא תאכל לא בפני ולא שלא בפני וכדאי' בעדיות פ"ד דא"ל עקבי' אתה שמעת מפי יחיד כו'. עכשיו מצאתי בראב"ן דף ע"ג שכתב וז"ל א"ל רבה בב"ח לברי' כו' מצאתי בפירוש ר"ח מכלל דהבא מכח אחר שראה מי שעשה מעשה אעפ"י שהיא עושה כמותו אין סומכין עליו לא בפניו ולא שלא בפניו עכ"ל ועיין בתב"ש סמן ל"ט ס"ק ע"ב: