בינת אדם, שער איסור והיתר מב
בינת אדם · Binat Adam, Shaar Isur Veheter 42
Open in the reader →1(כז) עיין ש"ך סימן ס"ט ס"ק א' טעם להדחה ראשונה כתב הר"ן כדי שיתרכך הבשר להוציא דמו ויש בזה קולא וחומרא הקולא דאם מלח בלא הדחה מהני שידיח ויחזור וימלח וחומרא דלא מהני הדחה מועטת אלא הדחה מרובה והסמ"ק כתב הטעם מפני שיש על החתיכה דם בעין וזה אינו יוצא ע"י מליחה ואדרבה ע"י המליחה נבלע בבשר ושוב אינו יוצא ע"י מליחה וגם לטעם זה יש קולא וחומרא להיפך מטעם ר"ן. הקולא דמהני הדחה מועטת להעביר הדם והחומרא דלא מהני הדחה שנית כיון שכבר נבלע בו דם בעין והנה הש"ע בסעיף ב' פסק בדעה א' כדעת הר"ן דעה ב' דיש אוסרין היינו דעת הסמ"ק ופסק רמ"א בהפ"מ כדעה א' עוד כת' שם רמ"א דאם לא הודח רק מעט קודם שמלחו מותר וכ' הש"ך דסמכינן בדיעבד אטע' סמ"ק ורבים משיבי' על הש"ך דזה הוי תרי קולא דסתרי דכיון דבהפ"מ סמכינן על טעם ר"ן א"כ ש"מ דעיקר הלכה כך הוא וא"כ איך סמכינן בהדחה מועטת על טעם הסמ"ק ואמנם באמת מה שכתב רמ"א דבהפ"מ קי"ל להתיר לא כתב הש"ך הטעם דסמכינן על הר"ן דבאמת לא קי"ל בזה כר"ן אלא דקיי"ל לגמרי כסמ"ק דהטעם הוא משום דם בעין ולכן מהני הדחה מועטת אלא דלכתחלה חיישינן לדעת ר"ן ובעינן הדחה היטיב והא דקי"ל בהפ"מ דמהני הדחה ומליחה לא דסמכינן על הר"ן אלא דקיי"ל כר"מ והרא"ש שכתב הב"י ע"ש ובאמת גם הרא"ש מודה דיש דם בעין על הבשר אלא הי"א שכתב הרא"ש מחמרי טפי מסמ"ק דלטעם הסמ"ק מהני ס' נגד הדם בעין שעל הבשר אבל לטעם הרא"ש שהמלח מפריש הדם ממקום למקום ואותו דם שפירש חזר ונבלע וא"כ לא מהני ספק שהרי לא ידעינן כמה דם פליט וחזר ונבלע אלא דהרא"ש והר"ם חולקים על זה וס"ל דאף דם זה בין מה שעל הבשר ובין מה שפלט וחזר ונבלע כ"ז נקרא דם פליטה ומהני הדחה ומליחה שנית דיחזור ויפלוט דדוקא מה שבא לו לגמרי ממקום אחר הוא דאינו פולט אבל מה שבלע ע"י מלח יחזור ויפלוט ושפיר כתב הש"ך דאפילו לא נתבשל עדיין כיון שהדיח מעט מותר בדיעבד דקי"ל לגמרי משום דם בעין אבל בזה לא קיי"ל כרא"ש שמפריש ממקום למקום אלא דמהני ס' רק נגד הדם שעליו. וצ"ע מה שכחב בס"ק ט"ו דמסתמא אין ס' נגד הדם בעין לפי מה שכתב הש"ך בס"ק ל"ד שיש עכ"פ ל' נגד המלח ואם כן לפי הנראה שהמלח עכ"פ יותר מכפל מהדם שעליו ולפי הסברא היה איפכא דמסתמא יש ס' אא"כ ידעינן שהיה הרבה דם בעין וצ"ע: