בינת אדם, שער הקבוע לד
בינת אדם · Binat Adam, Shaar haKavua 34
Open in the reader →1מה שמתרץ הפ"ח וכו"פ להשגת ראב"ד הנ"ל ופלפול בדבריהם:
2הפ"ח סמן ק"ז ס"ק ב' כתב לתרץ קו' הראב"ד מההיא דחביות וז"ל בודאי פירשו מיעוטא מרובא אמרינן כל דפריש וא"כ כל מה שפי' לעולם מותר והאיסור נשאר ברוב מה שלא פירש אבל אם לא פרשו אלא הם עדיין בקביעתן ראשון אדרבא אזלינן לחומרא ואף אם נפתחו רובם לעולם תלינן לחומרא דאיסורא איתא במיעוטא שלא נפתח וכמ"ש המחבר סמן ק"א ובזה נדחה ראיות ר"ש שכתב להתיר בדגים שעירו מאלפס לקערה ונמצא דג טמא מטעם איסורא ברובא וא"כ היה ס' כיון שהם קבועים במקומן ובאמת לא הבנתי דבריו שהרי כיון שנפתחו הוי כפירש וכן מה שמערה מאלפס לקדרה ודאי דהוי פירש וכ"כ הכו"פ שדברי הפ"ח מגומגמין ואפשר שכיון לזה אך מה שהק' עליו הכו"פ דהא כתב הרשב"א דההיא דטבעות מיירי בפירש לפנינו ולא מקרי פירש כלל קו' זו לא הבינותי דהא כתבתי לעיל סימן כ"ח דאדרבה זה דומה לנתפזר כמו שכתב הרשב"א במשה"ב והכו"פ מתרץ קו' הראב"ד דדוקא להקל ל"א איסורא ברובא כחבית אבל בטבעות אמרינן דעכ"פ הרוב אסור מטעם איסורא ברובא ואמנם גם לדבריו היינו דוקא בלא פרשו שהרי כתב דזה לא נקרא פירש משא"כ בלקח קודם שנודע התערובת דנשאר הקביעות וזה מקרי פירש לכ"ע אמרינן כל דפריש כמו שכתב הכו"פ לדעת ר"ש והוא דעת רמ"א שם בסימן ק"ז שכתב להתיר הדגים בכל ענין וז"ל כו"פ אך הכל מיותר ולשון מושאל כתב הר"ש איסורא ברובא רק הל"ל כל דפריש וזה שמערה הדגים מאלפס לקדרה כל הדגים המעורים זא"ז שייך לומר כל דפריש ואף שכ' זא"ז משמע אבל בב"א לא. נראה דלאו דוקא שהרי רמ"א כתב דעת הר"ש דיש מתירין בכל ענין משמע אפילו עירה הרוב בב"א לפ"ז יצא לנו דעכ"פ היכא דנשאר מקצת הקביעות ל"א איסורא ברובא אפילו להרמב"ם: