בנין עולם, מפתחות

1מפתחות משאלות ותשובות מזה הספר

2חלק א"ח

3סימן א בענין שינה ביום מפלפל בזה בדברי רדב"ז (ח"ד סימן יג), גם פלפול בענין שינה בבוקר קודם התפילה:

4סימן ב בענין קביעות המטה אם יותר נכון לעשות כדעת רש"י או כדעת הזוהר:

5סימן ג במי שדר בכפר ויש מנין לפניו בדרך פחות ממיל אם מחויב לילך לשם, יבאר זה בראיות מש"ס:

6סימן ד בימות הקיץ בימים הארוכים והצבור עוברים זמן ק"ש האיך יש לנהוג אם יותר טוב לקרות ק"ש ולהתפלל בזמנו ביחיד או לקרות ק"ש קטנ' בבוקר ואח"כ יקרא ק"ש וברכות ויתפלל אף שעוברים הזמן. מבאר זה באורך:

7סימן ה אם רשאי לענות אמן באמצע ברכות דברכות המזון אי דמי' לברכת ק"ש. גם יבאר אי מותר להפסיק בין ברכת המוציא לאכילה בשמע ברכ' מאחר לענית אמן, גם יבאר אי מותר לענות אמן על ברכת קטן באמצע ברכות:

8סימן ו במי שממתין בשיר' חדש' לקדיש ולקדוש' וכדומ' אי רשאי להרהר בד"ת, גם יבאר בענין ברכ' על הרהור בד"ת:

9סימן ז מי שקיבל עליו שבת מבע"י שש שעות קודם הליל' אם מותר לאכול או לטעום קצת קודם קידוש, יבאר זה בארוכ':

10סימן ח אם יוצאים בסעודה סמוך לקידוש בפת הבא' בכיסנין או במזון הנעש' מחמשת המינים, פלפול ארוך בזה:

11סימן ט בדין פת שנחרך מעט אם יוצאים בו משום לחם משנה בשבת שנתחבטו בו גדולי האחרונים ז"ל, יפלפל בזה באורך רב בש"ס ופוסקים ז"ל:

12סימן י פלפול בדברי הגר"א בביאורו לאו"ח סי' שא ס"ק כח בישוב דברי הר"ם והטור בענין שבת לאו זמן תפילין הוא:

13סימן יא בדין הערכת הזייגער בשבת על ידי א"י, פלפול ארוך בזה:

14סימן יב משיב לחכם א' שרצה להוציא היתר בימות החורף בלילי שבתות הארוכים וצריך איזה פעם לנירות בשביל ת"ת דרבים לצוות לא"י להדליק, סותר דבריו בפלפול עצום ורב:

15סימן יג בדין מחיצ' של בני אדם אם יוחשב למחיצ' גמור', ירחיב הדיבור בזה לבאר כמה פרטים ודינים המסתעפים ממנו:

16סימן יד דברי פלפול השואל בעיר אשר לפי פקודת הממשלה מבלי לתקן עירובין בצוה"פ, ושם המים להם חומה מוקפת כולה מהמים דהיינו מצד מערב כולה ומצד דרום חצי עיר ומצד צפון חצי עיר וסובב הולך מצפון לדרום ונמצא חצי העיר מוקפת כולה מהמים אך יש גשר מחצי' הא' לחצי' הב' והגשר הוא יותר מעשר:

17סימן טו תשובת המחבר על זה בארוכה:

18סימן טז יבאר דברי רמ"א או"ח סי' תח שכ' ובדין תחומין שנותנין לו אלפים ברוחב ד"א ומקורם בדברי רבינו יהונתן פ' כמע"ב:

19סימן יז יתרץ קושיית השואל על מנהגינו שאין אומרים צו"ץ בשבת שחל בט"ב:

20סימן יח יתרץ קושית השואל בדברי תר"י פ"ו דברכות סוגיא דפתח בחמרא וביאור כל עניני מצ"כ בכל פרטיהם:

21סימן יט פלפול ארוך לבאר דין חדש למה דקיי"ל כר"י דח"ש אסור מה"ת אי אמרינן הכי גם במצוה שיש לה שיעור אם נמצא בידו רק ח"ש אם יש בו חיוב מה"ת או מדרבנן או דאין עליו חיוב כלל:

22סימן כ פלפול בדברי הגאון מקור חיים באותם בתים שמוכרים לא"י ומוסרים אותם למזוג בהם י"ש ושכר שכ' שחייבים לבדוק אותם בליל י"ד:

23סימן כא בדין מכירת בהמות לא"י וגם החמץ לפטמם בהם:

24סימן כב במעש' שנתהוה בא' שמכר חמצו היינו משקה אראק ומכרם בכל מקום שהוא עד למדיד' כנהוג והי' האראק עומד ברשות אחרים בחדר של ישראל והחדר לא נמכר, משיב ע"ז בארוכה:

25סימן כג במעש' שאירע באשה א' נו"נ בתוך הבית ובעלה הרחיק נדוד ממנה זה כמה שנים ושכחה למכור החמץ ונזכר' בתחי' שעה ו' ובאתה לפני הרב דמתא והשיב לה שתמכור עדיין, וגם מדרך הרב הנ"ל לכתוב תמיד בשטר מכיר' שלו שמוכר החמץ של האנשים שבעיר אשר לא זכרו ממנו למכור החמץ שלהם או ששכחו, תשוב' ארוכ' ע"ז:

26[סימן כד] 1 סימן זה נשמט מן המפתח דפו"ר.

27סימן כה באחד שהחליט ש"ש במים רותחין לעשות מהם גריסין ועבר עליו הפסח, פלפול ארוך בזה:

28סימן כו בדבר שנעשה ע"י עצת עושי רשעה שקנו באחרון של פסח מאת הא"י הקונה חמץ ש"פ כנהוג וקנו ממנו בקנין סיטומתא ונתינת מעות אויף גאב וגם ע"י שטר, משיב ע"ז בארוכ', גם יבאר דין חמץ נוקשה, גם יבאר במעש' שקר' שהשליך א"י א' בע"פ מלא חפנו ש"ש לתוך הבאר לעיני רבים מישראל ונשאבו הרבה מים מן הבאר עיו"ט עד שאח"כ לא נראה ולא נמצא עוד במים שום גרעין:

29סימן כז פלפול בדברי מג"א סי' תנח בדין מים שלא לנו שנתערבו במים שלנו שכ' דבטל ברוב דעלמא:

30סימן כח במעש' שקר' בא' שנתערב לו מצה שאינ' משומרת כהלכת' היינו שלש' אות' חש"ו בין הרבה מצות משומרת, יבאר זה באריכות גם מענין ביטול היתר בהיתר גם בענין לשמה דמצה:

31סימן כט ברוצ' לעשות בעיו"ט הסמוך לשבת עירובי חצירות ועירובי תבשילין יחד אי סגי בברכ' אחת או לא, פלפול ארוך ע"ז:

32סימן ל בענין הנחת תפילין בט"ב במנחה אי נכון מנהג העולם לקרות בהם ק"ש, גם יבאר אי מות' לקרו' שמו"ת בע"ש בלא תפילין בפ' קדש והי' כי יביאך:

33סימן לא אם נטלו השופר באמצע התקיעות והביאו שופר אחר אי צריך לברך שנית, פלפול רב בזה:

34סימן לב בדין תוכחה האיך להתנהג בזה והאיך קיי"ל לדינא:

35סימן לג במעש' שאירע לא' י"ש שהי' לו אתרוג שהכין לצאת בו לימי החג והונח בתיבה וישן א' על התיב' ושאל כהוגן כי הוא נזהר במ"ש חז"ל אוכלין ומשקין תחת המטה רוח רעה שורה עליהם אם יוצא י"ח כיון שאינו ראוי לאכילה, תשוב' ארוכה ע"ז בביאור דיני אתרוג הראוי לאכיל':

36סימן לד מי שאין ידו משגת להדליק נרות של שמן זית ולעשות כמהדרין מן המהדרין אם לא שידליק נר א' בכל לילה וכשידליק נרות של שעוה יוכל להוסיף ולקיים כמהדרין מן המהדרין, איזה צד נכון יותר:

37סימן לה אם מותר לאבל לקרות המגיל' בפורים בבהכ"נ:

38סימן לו אם איש ואשתו נחשבים לב' אביונים לענין קיום מתנות לאביונים בפורים:

39חלק יו"ד

40סימן א בשו"ב א' שנבדק ונמצא שא"י הל' שחיטה או בדיק', תשובה ארוכה ע"ז, גם יבאר כללי עניני חזק' ורובא:

41סימן ב בשו"ב שיש לו כתב מהקהל ובו מבואר ששחיט' זולתו נביל' אם רשאי להרשות לשוחט זולתו לשחוט:

42סימן ג בחתכו בסכין בשר וחלב של הבהמ' מיד אחר הפשט:

43סימן ד במעשה שקר' ששחט א"י אחד תרנגול בסכין כשר ואח"כ קנחו הסכין וחתכו בו בצלים דק דק ובשלו באותם בצלים דגים ולא הי' בהם ס' נגד הבצלים רק נגד הסכין:

44סימן ה פלפול רב בדין אומצא דאסמיק:

45סימן ו תשוב' ארוכה בדין היתר מכירת בני מעיים לא"י מבהמ' שנשחט' ונמצא סכין פגומה או נתנבל' באופן אחר:

46סימן ז בנידון האווזא שנשחט' ונחתכה בוושט שערות חזיר:

47סימן ח פלפול ארוך ורחב בדברי הב"ח יו"ד סי' כז שאם נמצא סכין פגומ' לאחר שחיט' פטור מכיסוי:

48סימן ט יבאר דברי הד"מ התמוהים הובא בש"ך סי' כח ס"ק ה:

49סימן י פלפול ארוך בדברי ט"ז יו"ד סי' קיז שכ' דבדבר שמפורש בתור' היתרו אין כח ביד חכמים לאסרו:

50סימן יא במעש' שאיר' בא' שרא' למשרתת שעסק' בפתיחת בני אווזות שנשחטו לצורך נשואין ואמר לה שרא' קוץ תחוב בושט מעל"ע ושהי' ניכר סביבו שהי' מחיים כי עלה קרום מחמת מכה סביב הקוץ, והמשרתת לא השגיח' ואמר' לו מה אתה משחק בי אלו הי' קוץ גדול כזה ודאי שהיתי מרגיש במישוש היד, ושוב אמר' לו הנח הושט אצל הבר אווזא וכשאפנ' ארא' אם כנים דבריך, ועשה כן, ומחמת שנשתהה המשרתת נאבד הושט ונתערבו ג"כ שאר הבר אווזות עמה, והמשרתת אומרת כעת שלא משמש' תחיל' היטב, אולי האמת את האיש שאמר לה כן, תשוב' ע"ז בתכלית האריכות בכמה פרטי דינים בזה:

51סימן יב פלפול בדין אם נמצא מים במוח או שחסר כ"ש:

52סימן יג בדבר המעש' שאירע שנמצא במוח שבראש הבהמ' שנתקש' שם קצת מהמוח ונעש' כאבן:

53סימן יד במעש' שאירע בפרה שנפתח ראשה ונמצא בתוכ' בשני צידי הראש סמוך למקום הקרנים עצם בולט לצד פנימי וראשיהם חד ודוחק אל המוח:

54סימן טו בריא' שהי' בה חסרון מבחוץ בשיפולי שקורין העקלאיך, ומצד הא' צמק' מעט ואל הצימוק הי' סירכא דבוק' ממקום צימוק למקום בריא שבריא', ובמקום הבריא עבר' ע"י מיעוך ובמקום הצימוק לא עבר' ונשאר דבוק שורש הסירכא:

55סימן טז בריא' שהי' בה סירכא שעבר' ע"י מיעוך ואח"כ בדקה הבודק ובצבצ' למרא' עיניו ושוב אח"כ בדק' עוד¬ הרבה פעמים ושוב לא בצבצה:

56סימן יז בריאה שהי' עלי' בשר בלוי ואחר שקלפו הבשר בלוי היתה הריאה שם שלימה ויפה רק שהית' מזעת טיפות אדומות כחודו של מחט, וכשהיו מקנחים הזיעה היתה חוזרת ומזעת, ובדקוה בנפיחה ועלתה יפה ולא בצבצה:

57סימן יח בריא' שהי' בה סירכא במקום דיבוק האונות מחוד לחוד ואחר הנפיחה נעשה מחיתוך לחיתוך רק שבצד אונא אחת משכה הסירכא עמה את חוד האונא זנתעקמה אל תוך החתוכים עד שבא החוד עד החיתוך ממש:

58סימן יט בדין בועא במים זכים אם צריך טעימה אם הם מתוקים או מרים ומלוחים:

59סימן כ נידון בועא שנמצא בכליות מלאה מים זכים ומגיע עד הלובן והלובן שלם ומגיע הבועא עד הנקב שבתולדה והריח ומראה מים כריח ומראה מי רגלים של בהמה:

60סימן כא בדין מחט הנמצא בכרס או בהכ"ס שמצד פנימי הי' המחט תחוב ומצד השני הוא בריא אלא שהחלב שעליו מבחוץ יש עליו מכה ונתקלקל החלב, אם זה שוה לקורט דם או לסירכא, גם מבאר במה שמצוי לפעמים אשר ע"י כאב נעשה הבשר עב אם זה נקרא נתמסמס וטריפה או לא, גם יבואר בדין מרה שנמצא בעוף וניכר הרבה שהיא המרה רק שליחות שבה אין בה שום מרירות, גם בדין טחול שהעור שלם:

61סימן כג בקורקבן שהי' עצם חד מובלע בפנימיותו ודחק את הבשר לחוץ וגם הי' שומן סביב הבליטה, אם נאמר דלא ניקב החוץ אלא שהבשר החיצון נדחק, או נאמר שהי' מעל"ע רק שעלה עליו קרום והוי קרום שעלה מחמת מכה:

62סימן כד בדין עיכול ניבי' פלפול ארוך בזה:

63סימן כה בפרה שצולעת על רגל א' מה דין החלב בתוך יב"ח:

64סימן כו בפרה שזה יותר משתי שנים שנשמט יריכה והית' צולעת וא"י אחד החזירה למקומה ושוב הלכה כדרכה וגם עתה הולכת בטוב רק כשהולכת בחזקה או קופצת חוזר ונשמט וצולעת עד שבא הא"י ומחזירה למקומה והולכת בטוב וכן דרכה תמיד, וכבר ילדה, ובעל הפרה בא לשאול על חלבה, יתרץ קושית השואל על ס' דגול מרבבה:

65סימן כז פלפול עצום בדברי הגאון בעה"מ לבושי שרד שם שכ' בחידושי דינים סי' ו' בדין פרה שנשחטה ונמצא שהי' נקב בחצר הכבד אלא שנסרכה בסירכא דקיי"ל דכשירה ופסק שם דהחלב שנחלב ממנה ג"י קודם שחיט' אסור, וחקר שם בדין סירכא.שלא כסדרן אי הוה טריפה שחוזר לכשרותו או לא, ותמה שם למה סתם הש"ע בדין גבינות שנעשה מבהמ' שנמצא בה סירכא ולא ביארו דלפעמים אסורים גבינות גם מבהמות כשירות עכ"ד, והגאון המחבר מפלפל בזה באורך:

66סימן כח בפרות שיש להם בבשר החופה כנגד הבני מעיים ויש אשר ידוע שבא מנגיחת השוורים ויש שא"י הסיבה, ויש בקיאים שמעידים עליהם שניכר שהם ע"י חולי, מהו דין החלב בחייהם וגם אם נשחטו, ואם צריכים בדיקה עד אברים הפנימיים:

67סימן כט שנית על ענין הנ"ל:

68סימן ל בפרה שחלבו ממנה כמו חצי טאפ חלב ואח"כ חלבו ממנה דם כמו רביעית כף ונתערב בחלב, מהו דין החלב:

69סימן לא בדבר העגלים הנמצאים במעי פרה שחוטה ונמצאים מתים, אם יש לגעור על המקילין לאוכלן בלי ניקור:

70סימן לב מחזק דבריו בחיבורו בית יצחק שער הספיקות סי' מו בדין דרוסה שאין לחוש לסימנים רק בראינו שדרסה בסימנים אבל בלא"ה אמרינן דסימנים קשים הם אצל דרוסה, יפלפל בזה באורך:

71סימן לג תשובה ארוכה לסלק מעליו השגות חכם א' על איזה מקומות בספרו בית יצחק:

72סימן לד תשובה ארוכ' לחכם אחד בדיני רובא וקבוע:

73סימן לה בדיני נדה באשה קשת רוח שקשה לה להטהר לבעלה זה זמן רב, כי רגילה תמיד אחר וסת הקבוע לה ביום ז' לראייתה להתחיל לספור ז"נ, ומיום שני לז"נ מתחלת לראות עוד דם משונה מדם וסתה, גם עם לחות לבנות, ומרגשת אז כאב בגבה סמוך לגיד הזהב, גם כאב באם שקורין הייב מוטער, ומילדת א"י אמרו שיש לה מכה נפוח באם ויש שם בועות ומשם הדם יוצא, וגם האשה עצמה אמרה שמרגשת שהדם אינו מן המקור, וגם דם זה משונה, תשובה ארוכה על זה בפלפול ארוך:

74סימן לו באשה שמסולקת דמים ומרגשת כאב גדול זה כמה שבועות, ובשעת הכאב מרגשת דבר לח בבית החיצון, ובודקת עצמה ומצאת על העד כמו ליחה ובתוכה מראה נוטה לאדום ואינה יכול' לטהר עצמה לבעל', וכבר עשת' הבדיק' שהזכיר סי' קצא, אך שנמצא על המוך ג"כ כמין מראה אודם ועל העד הי' נקי, משיב ע"ז באורך ובפלפול עצום ורב:

75סימן לז יסלק קושית השואל בספרו בית יצחק שער הקבוע סי' ה', גם יתרץ איזה קושית השואל במס' נדה (דף כז ב ובדף סב ב):

76סימן לח כללים ופרטים בדיני וסתות:

77סימן לט עוד בדיני ווסתות לבאר ספקות השואל:

78סימן מ עוד בענין הנ"ל בדיני וסתות:

79סימן מא באשה אחת קרוב לזקנותה שכבר פסק וסתה מכמה שנים, וכעת נתהוה לה מקרה בעשותה צרכי' כואב לה הרבה, ומרוב דוחקה מתאדמים המים ויוצאים אדומים כעין דם מזוג במים, ואומרת שכואב לה בכריסה ובשיפולי מעי', והמ"ר יוצאים בדוחק גדול, משיב ע"ז בארוכה:

80סימן מב (א) בדין אשה שבדקה עצמה פעם א' בתוך ספירת ז"נ אחר שכבר טבלה, אם יש להחמיר ממה שפסק המחבר סי' קצו סעיף ד' דאין להקל לסמוך על בדיקה אחת תוך ז"נ, יברר זה באר היטב:

81סימן מב (ב) באשה נדה שלא לבשה חלוק לבן אחר שהפסיק' בטהר' והלכה בה עד לאחר ג"י ממספר ז"נ ואח"כ מצאה בו כתם, אם יש לחוש לדברי הרמ"א (סי' קצו) דבג"י הראשונים אין תולין בכתמים אם נאמר דמה שמצאה אחר ג"י הוא כמו מצאה תוך ג"י מאחר שלא בדקה הכתונת תוך ג' ימים, או שיש לתלות שהכתם נמצא אחר ג' ימים, יברר הדין בבירור היטב בפלפול רב:

82סימן (מב) [מג (א)] מענין הבתולה שנעשה לה קליעות שערות ע"פ ציווי הרופאים מה נעשה לה ביום שידובר בה לענין נישואין, יברר בזה דיני חציצה באורך רב:

83סימן מג (ב) תשוב' ארוכה לחכם א' בדיני תוך כדי דיבור כדיבור דמי בר ממקדש כו':

84סימן מד תשובה לחכם בישוב קושיתו במס' נדרים דף פד ע"א, גם בתוס' שם דף צ', גם בתוי"ט שם דף הנ"ל:

85סימן מה לחכם א' לתרץ לו קושי' א' במס' נזיר כ"א ע"ב:

86סימן מו תשובה על מעשה שהי' באריכות רב ובו יבואר דיני שבועה בכולל ודין נדר שבטלה מקצתה בטלה כולה, וגם יבאר דין שבועה בכתב, גם יבואר בעניני כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני, וגם בסוגיא דקני את וחמור בפלפול עצום ורב בש"ס ופוסקים:

87סימן מז אם צריך אדם לקום מפני חותנו האם הוא בכלל כיבודו, גם אי מותר לישב בצד אביו במקומות של בהכ"נ אי הוי דומי' למקומו לישב בסוד עצה:

88סימן נ באיסור דרבנן אם יש לסמוך על יחיד נגד רבים בשעת הדחק, יברר זה באורך:

89סימן נא בקהילה אחת שיש להם חבורה מוהלים, ומבואר בתקנתם שאין רשות לשום אב לכבד במצות מילה למי שברצונו רק יהי' הזכות שייך להחבורה, וגם אם אבי הבן בעצמו הוא מוהל אין נותנים לו רק חלק א', אם יש ממש בתקנה זו להפקיע למצוה היקרה הזאה מהאב אשר זיכהו ה' במצוה זו ונצטוה עלי', והאריך בזה:

90סימן נב בדבר המחלוקת אשר בעיר א' שאיש א' עמד נגד הרב הקבוע דשם להורות נגד הסכמת וכרוז אשר נעשה מאתם לבל ירים איש ליטול עטרה לעצמו להורות ולדון בין איש לרעהו בלי הסכמת הרב:

91סימן נג אם אב הבן רוצה בעצמו להיות מוהל אם טוב יותר להיות סנדק משום דחשיב כקטורת:

92(גוף השאלה והתשובה מהגאון המנוח מהו' יעקב מאיר זלל"ה אשר ע"ז יסוב תשו' הגאון המחבר סי' נד, נדפס בסוף הספר):

93סימן נד בס"ת אשר ה אחרונה שבשם הוי' הי' הרגל דבוק לגג עד שנראה כעין ח' וניכר שנדבק אחר הכתיבה וגדרו בסכין והחזירהו לצורתו, תשובה ארוכה ע"ז בפלפול רב ועצום בחריפות ובקיאות בש"ס ופוסקים:

94סימן נה בדין בעל מגיה אחד שיצא מכשול מתח"י שני פעמים אם צריך קבלת ד"ח שיוכשר לאומנתו:

95סימן נו בדבר ס"ת שכתבו סופר ומסרו לציבור ואח"כ אמר לפני כמה אנשים בדרך סיפור שהי' לו בכור תם ומת ועיבד את עורו וכתב עליו יריעה שלימה בס"ת, תשובה ארוכה, ויבאר בזה כמה פרטי דינים:

96סימן נז בדבר ס"ת שלנו התפורים ע"י נשים, תשובה ע"ז באורך בכמה פרטי דינים המסתעפים מזה:

97סימן נח בדבר העובדא באשה שהפילה חתיכה וא"י אם הי' שפיר מרוקם, אם הבא אחרי' ספק בכור לכהן, אם לפסוק כדברי מהריק בתשובה (שורש קמג) שכ' דמוקמינן לה אחזקה שלא נתרקמ' אברי' וגם חזקת האשה שלא נפתח רחמה, משיב ע"ז באורך ויבאר בזה דיני חזקה:

98סימן נט בדבר אשר אירע בפרה מבכרת שנמכרה שלא כהוגן רק ע"י סיטומתא והולידה זכר ונקבה וא"י מי פטר רחמה בראשונה, תשובה ארוכה ע"ז, ויבאר בקנין דרבנן אם מועיל להפקיע איסורא מדאורייתא:

99סימן ס במלאכת הוואטע אשר עירבו צמר כבשים ברוב צמר גפן וחזר והוכר בכ"מ בהם הצמר כבשים, וכבר נתפרו בבגדי פשתן הרבה וא"י אולי יש בהם מהוואטע האלו, תשובה ארוכה ע"ז ובו יבואר כמה פרטי דינים בזה:

100סימן סא עוד בענין הנ"ל בפלפול ארוך בזה, גם יבאר במ"ש באו"ח סימן תקא בכלים הנשברים:

101סימן סב אם מותר לבן להזכיר נשמת אב בשבת, גם יבואר כמה פרטי דינים בה' אבילות, גם אם מותר לישון יחידי בחוץ:

102סימן סג בדבר שנכתב ך פשוטה של אלוקיך חציו על הקלף וחציו על המטלית מה תקנתו, תשובה ע"ז באריכות רב ויבאר בזה כמה פרטי דינים, גם יבאר פלפול ארוך בדיני חצי שיעור:

103סימן סד בבני מעיים שנמצאו הפוכה קצת בבהמה שלא יצאו לחוץ והי' הפסד גדול בשעת הדחק שכבר נתחלק הבשר להרבה ב"א, פלפול ארוך בזה:

104סימן סה (א) פסק בן המחבר אודות שו"ב א' שטען הרב שא"י השו"ב ושרוצה שיושיבו ב"ד ע"ז ויברר זה בעדים ויברר ג"כ שהוציא טריפה מתח"י, וגזר עליו לאסור שחיטתו עד שיושיבו עליו ב"ד כשר כד"ת, וכן הסכימו אתו גאוני הזמן, והוא עבר על גזירתם ושחט ובדק והאכיל לישראל:

105סימן סה (ב) תשובת הגאון המחבר על זה באורך בביאר דיני נאמנות ע"א באיסורין:

106סימן סו בדבר המעשה שאירע בא' שקנה תפילין מסופר שהי' מוחזק בכשרות והלך לעיר אחרת ורצה להחליף התפילין אצל סופר אחר ומצא הסופר דתפילין של יד מונח קלפים חלקים בלי שום כתיבה ובשל ראש הי' הפרשיות פסולים, ובאריכות גדול כל השאלה משיב ע"ז באורך: