בנין ציון קי

1ב"ה אלטאנא, יום ג' כ"ד כסליו תרכ"ג לפ"ק. לחתני הרה"ג וכו' מ"ה משלם זלמן הכהן נ"י אב"ד דק"ק שווערין יע"א.

2אשר שאלת אודות מה שנוהגים איזה ב"ב בעיר א' הסר למשמעתך ששולחים קמח לנחתום א"י והוא לש ועושה עיסה ממנו ואופה הפת ואח"כ מפרישין חלה מן הפת האפוי אם יאות לעשות כן.

3ודאי הדין עמך דלכתחלה צריך להפריש חלה מן העיסה ולא מן הפת אם אפשר בכך. אלא דיש במנהג הזה עוד חשש איסור אחר דאע"ג דבלש א"י עיסה של ישראל חייב בחלה כמבואר בטוש"ע י"ד סי' ש"ל נלענ"ד שזה דוקא בלש בפני ישראל אבל בשולח לא"י הקמח לביתו יש לחוש שמא החליף וכדתנן דמאי (פ' ג' מ' ד') המוליך חטין לטוחן וכו' לטוחן נכרי דמאי ופירשו הרמב"ם והר"ש ע"פ הירושלמי דא"י חשוד לחלוף ע"ש וא"כ הכא נמי יש לחוש שמא החליף הנחתום קמח של ישראל בקמחו וא"כ העיסה והפת הוא של נכרי ופטור מן החלה ולכן לענ"ד בכה"ג יפריש חלה בלא ברכה אם לא שיעמוד אצלו שומר ישראל עד שילוש ויכין הפת מהקמח של ישראל: כנלענ"ד הקטן יעקב.