ברכת אשר על התורה, דברים א:טו

1רש"י ד"ה אנשים חכמים וידֻעים, אבל נבונים לא מצאתי (ספרי). ע"כ. קצת קשה, שהרי להלן (ד, ו) נאמר "כי הִוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים", וכיצד אפוא לא היו נבונים ביניהם? (פ' דברים תשמ"ט) הערת הרב פינחס דנינו שי': לפי חז"ל (שבת עה ע"א) הכוונה לבִּינה בענייני הלוח העברי - חישוב תקופות ומזלות.

2ואולי רוצה לומר - לא מצאתי במספר הדרוש, והרי גם שרי העשרות היו צריכים להיות בעלי תכונות אלה. (פ' כי־תבוא תשמ"ט) ולפי רבי שמואל אלמושנינו הכוונה היא שבשלוש המידות הללו יחד היו אלו המובחרים בישראל, אבל בתבונה היו אחרים המעולים מהם, רק שלא היו מושלמים בשאר המידות. וראה "אזנים לתורה" על אתר.

3רש"י ד"ה ראשים עליכם, שתנהגו בהם כבוד... נכנס אחרון ויוצא ראשון (ספרי). ע"כ. קצת תמוה שחוזר ודורש כאן מתן כבוד להם אחר שכבר למד כן למעלה (יג, ד"ה בראשיכם) "...שתהיו נוהגין בהם כבוד ויראה". ועוד: למה שם גם יראה וכאן כבוד בלבד. (פ' דברים תשמ"ה)

4ובאשר לסיפא "נכנס ראשון ויוצא ראשון", הרי זה בשביל שהכל יקומו בכניסתם ויקומו ביציאתם. (תשמ"ז)

5ובחומש "תורת חיים" (הערה 64) מעיר שבספרי הגירסה הפוכה - "נכנס ראשון ויוצא אחרון", וזה אינו כבוד. ניתן להבין את הגירסה הראשונה גם כך: נכנס אחרון כדי לא להמתין לאיש, ויוצא ראשון כדי לא להתעכב על לא כלום ושלא לצורך. (פ' דברים תשנ"ז)

6ואילו כגירסה האחרת נוהגים בעלי הענוה, שאינם רוצים שהציבור יקום לפניהם, לא בכניסה ולא ביציאה, ולכאורה יש בזה משום הכבוד האמיתי (הרודף אחר הכבוד... ולהיפך), ועל כל פנים ענוה אפשרית רק על רקע כבוד. ויש שנוהגים כגירסה זו ויש שנוהגים כגירסה האחרת, ואלה ואלה דברי וכו'. (פ' דברים תשנ"ח) הרא"ם מבאר: "נכנס אחרון" - כדי שיהיו כל העם עומדים בכניסתו. המהר"ל (ב"גור אריה") מקשה על כך מדברי הגמרא (קידושין לב ע"ב) "מנין לזקן שלא יטריח? תלמוד לומר 'זקן ויראת' (אם יכול לילך דרך אחרת, שלא יעמיד את הציבור - רש"י שם)", ומבאר באופן אחר - נכנס אחרון, כדי שלא יצטרך להמתין, אבל לא תהיה מחשבתו כדי שיעמדו בפניו.