ברכת אשר על התורה, דברים א:יז
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Deuteronomy 1:17
Open in the reader →1רש"י ד"ה לא תכירו פנים במשפט, זה הממונה להושיב הדיינין וכו' (ספרי יז). לא ידעתי מיהו ממונה זה ומי ממנה אותו? (פ' דברים תש"ס) הערת הרב איתן שנדורפי שי': בית הדין הגדול ממנים שלוחים (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין ב, ח).
2רש"י ד"ה כקטֹן כגדֹל תשמעון, ...דבר אחר, כקטן כגדל תשמעון, כתרגומו, שלא תאמר, זה עני הוא וכו'. לא ידעתי כיצד זה עולה עם דברי תרגום אונקלוס - "מלי זעירא כרבא" - והם לעניות דעתי כפירושו הראשון של רש"י ז"ל. (פ' דברים תשמ"ז)
3וראה הערת ר' אברהם ברלינר (אות כד), והוא מביא שם את "דברי דוד" שלפיו המילה "כתרגומו" שייכת לפירוש הראשון שברש"י (וכפי שביקש לומר לי ר' רפאל בנימין פוזן שי'), אלא שעל זה קשה: למה ליה לרש"י להסתמך על תרגום אונקלוס כשהוא מצטט דברי ריש לקיש (סנהדרין ח ע"ב)? (פ' דברים תשמ"ח) הערת ר' רפאל בנימין פוזן שי': קשה לשון "כתרגומו" שבפירוש השני, כי תרגום אונקלוס "מִלֵּי זְעֵירָא כְּרַבָּא תִּשְׁמְעוּן" הוא כפירוש הראשון, "דין פרוטה כדין מאה" המוסב לדבר הנדון ולא לבעלי הדין. מטעם זה כמה ממפרשי רש"י מחקו לגמרי תיבת "כתרגומו" או שקבעוה בפירושו הראשון. אבל יש שדחו הגהה זו: אילו סבר אונקלוס כפירוש הראשון ברש"י, היה לו לתרגם "פִּתְגָּם זְעֵירָא כְּרַבָּא" (דבר קטן כגדול). מאחר שתרגם "מִלֵּי זְעֵירָא כְּרַבָּא" (דברי קטן כגדול), מוכח שגם הוא פירש "קטן וגדול" על בעלי הדין, כפירוש השני והשלישי. על פי זה לשון רש"י "דבר אחר: כתרגומו" היא כותרת לשני פירושיו האחרונים. (מתוך ספר "פרשגן" - ביאור חדש לתרגום אונקלוס - בכתיבה)
4רש"י ד"ה תַּקְרִבוּן אלי, על דבר זה נסתלק ממנו משפט בנות צלפחד (ספרי יז) וכו'. קשה לי: מה עניין יש לדרוש דברים אלה לגנותו של משה רבנו ע"ה, והרי זה היה עיקרה של עצת יתרו שנתקבלה בהסכמתו יתברך - "והיה כל הדבר הגדֹל יביאו אליך" (שמות יח, כב), וקשה למצוא בניסוח דברי משה שבכאן, האיש הענו מכל, משום יהירות שתהא ראויה לעונש, כדברי ספרי. (פ' דברים תשמ"ז) וראה "גור אריה". לדבריו, היה למשה לומר ' תביאו אלי' וכפי שכתוב בפרשת יתרו "את הדבר הקשה יביאון אל משה", ולא להשתמש בלשון 'הקרבה' הנאמרת כלפי הקב"ה מתוך שאין בן אנוש יכול להביא אל ה' לגמרי, אלא רק לקרב המשפט לפניו.
5ועוד קשה לי: היכן אמר משה רבנו ע"ה מעין לשון "תקרִבון" שיהא ראוי לעונש בשעת מעשה, בפרשת יתרו, והרי שם הכל הוא דברי יתרו או תיאור המציאות החדשה (שמות יח, כו), ואילו המילה "תקריבון" שבכאן נאמרת ארבעים שנה מאוחר יותר, בסוף חייו? (פ' דברים תשנ"ו)