ברכת אשר על התורה, דברים א:כט

1רש"י ד"ה לא תערצון, לשון שבירה, כתרגומו. ודומה לו "בערוץ נחלים לשכֹּן" (איוב ל, ו) לשבור נחלים. ע"כ. לא ידעתי מה זה לשבור נחלים, וגם לא ידעתי, מדוע לא יוכיח מיהושע (א, ט) "אל תערֹץ ואל תֵּחת", שם המשמע ברור משום הפועל "תֵחת" שלידו. (פ' דברים תשנ"ה) הערת ר' חזקי פוקס שי': אכן במקראות גדולות "הכתר" הנוסח הוא: בנקרת נחלים. וזה מובן יותר. והוסיף ר' רפאל בנימין פוזן שי': כתב ראב"ע: "לא תערצון, כמו לא תפחדון". וכן פירש בספר איוב (ל, ו) "בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן - מקום שיפחד אדם לרדת אליו", נמצא שתפס שורש ער"ץ בהוראת פחד. אולם רש"י פירש "לא תערצון - לשון שבירה, כתרגומו. ודומה לו 'בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן' - לשבור נחלים". וכן פירש ריב"ג ("שרשים", ערץ): "הכל (כל הוראות המילים משורש ער"ץ) - שבר ורצוץ. וממנו נגזר בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן, בטני הנחלים ובקיעיהם". ונראה שלדעת אונקלוס ער"ץ ורע"ץ הם שורשים מתחלפים, לכן תרגם גם "תִּרְעַץ אוֹיֵב" (שמות טו, ו) "תְּבַרַת סַנְאָה". (מתוך ספר "פרשגן" - ביאור חדש לתרגום אונקלוס - בכתיבה)

2ובאשר לתרגומו, קשה לי, שהרי אונקלוס מתרגם "לא תִתַּבְרוּן", כלומר בנין קל במובן נפעל, ואילו תערצון שבכאן הוא - תִּשְׁבְּרוּ, לשון פועל, ואינו הולם כאן, לכאורה. (פ' דברים תשנ"ח) הערת פרופ' חיים כהן שי': תערצון הוא אכן פועל בבנין קל והוא פועל עומד, כלומר פועל שפעולתו אינה יוצאת אל מישהו או משהו אחר. אין הוא שונה בזה מפעלים אחרים בבנין קל וכמותו יש הרבה: ישן, הלך, קם ועוד ועוד. מבחינה זו כל הפעלים כולם, בכל הלשונות, מתחלקים לשתי הקבוצות האלה: פעלים יוצאים ופעלים עומדים (באנגלית: transitive/intransitive verb). התרגום אינו מתיימר לתרגם בנין כנגד בנין, לכן אין כאן שום קושיה "למה אונקלוס שינה את הבניין". כשרש"י אומר לשון שבירה הוא מתכוון לאו דווקא לפועל לשבור בבניין קל (שהוא פועל יוצא - לשבור משהו) אלא ללשון שבירה בכלל, במקרה שלנו - להישבר. לא תערצון = לא תישָּׁברו, וכתרגומו: לָא תִתַּבְרוּן.