ברכת אשר על התורה, דברים א:ה
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Deuteronomy 1:5
Open in the reader →1רש"י ד"ה הואיל, התחיל, כמו "הנה נא הואלתי" (בראשית יח, כז). ע"כ. הכוונה איננה לתיבת "הואלתי" שבפסוק לא שם, בו רש"י אומר "הואלתי", רציתי, כמו "ויואל משה" (שמות ב, כא), אלא לתיבת "הואלתי" שבפסוק כז שם, שבו רש"י אינו אומר דבר, וראה מה שכתבתי שם. (פ' דברים תשמ"ח) הערת ר' חזקי פוקס שי': דומה שדרכו של רש"י היא לסמוך על הלומד שלמד דברי אונקלוס לפני שהגיע לפירושו, וכשמביא דברי אונקלוס, זה לשם פרשנות והרחבה או עמידה על כלל מכללי לימוד המקרא. ולנידון דידן: בפרק יח של ספר בראשית, בהופעה הראשונה של "הנה נא הואלתי" (פסוק כז) מתרגם אונקלוס: "הא כען שריתי" - הנה נא התחלתי, ורש"י שם, כדרכו, איננו מעיר דבר, מפני שמסכים לדברי אונקלוס. ואכן שם בהמשך (בפסוק לא) משנה אונקלוס ומתרגם את אותן המילים באופן אחר: "הא כען אסגיתי" - הנה נא הרביתי. וכיון שרש"י חולק בזה על אונקלוס, לכן, מבלי להזכיר את אונקלוס, כתב: "רציתי, כמו 'ויואל משה'".
2רש"י ד"ה באר את התורה, בשבעים לשון פירשה להם. ע"כ. וראה "שפתי חכמים" (אות א). לעניות דעתי אין כאן הכוונה לשבעים שפות, כי כל אלה - למה ולמי? אלא ודאי הכוונה לומר בשבעים אופנים, כלומר באר היטב, לא בשבעים שפות כי אם בשבעים (-ריבוי) לשונות־הסבר. (פ' דברים תשמ"ז) וכן מבאר בעל "הכתב והקבלה": אין כוונתם על לשונות שאר העמים, כי מה תועלת היה להם לישראל מזה. וגם לרבותינו לא שינו את לשונם לדבר בשפת אומה אחרת. אבל דרך רבותינו לקרוא הכוונה והמכוון במאמר במילת "לשון" - רוצה לומר בשבעים כוונות. מסכים עם מאמרם במקום אחר "שבעים פנים לתורה", והם הכוונות הפנימיות שבתורה חוץ מן הכוונה הראשונה הפשוטה. ע"כ. וראה "באר בשדה" שאחרי מלחמת סיחון ועוג באו רבים להתגייר, ולא ידעו לשון הקודש, לכן באר משה את התורה. וראה גם "לבוש", "גור אריה" ו"אזנים לתורה".