ברכת אשר על התורה, דברים יא:י

1רש"י ד"ה לא כארץ מצרים הִוא, ...ונאמרה הבטחה זו לישראל ביציאתם ממצרים, שהיו אומרים וכו'. אם אכן כן, ואמנם אין מוקדם ומאוחר בתורה, יש לתמוה על רש"י על שאינו מיישב את השאלה המתבקשת - אם ההבטחה נאמרה לישראל ביציאתם ממצרים, מדוע היא מובאת רק עכשיו. (פ' עקב תשנ"ה)

2שם. ...ובכל מקום החביב קודם וכו'. קשה לי: הרי רש"י עצמו אומר "אחרון אחרון חביב" (בראשית לג, ב), ואין אפוא לומר "בכל מקום". (פ' עקב תשמ"ז, אי שם בנכר) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: שם הוא במעשה, להתקרב אל עשו הרשע, אבל כאן הוא באזכרה.

3רמב"ן ד"ה לא כארץ מצרים היא, ...כי היא ארץ צמאה מאד וצריכה מטר כל השנה וכו'. קצת תמוה שרמב"ן כותב כך, והרי היה בארץ ישראל בסוף ימיו. ואם כתב כך בהיותו בחוץ לארץ, יכול היה לתקן מאוחר יותר, כפי שעשה במקום אחר (בראשית לה, טז). (פ' עקב תשנ"א) ובעל "בית היין" על הרמב"ן העיר: אולי הכוונה היא שצריכה דרישה במטר כל השנה, שגשמי החורף יספיקו ויועילו לכל השנה.

4רש"י ד"ה אשר יצאתם משם, אפילו ארץ רעמסס אשר ישבתם בה, והיא במיטב ארץ מצרים, שנאמר "במיטב הארץ" וגו' (בראשית מז, ו) וכו'. הוקשה לי: למה רש"י נוקט לשון ארץ רעמסס, והרי שם בבראשית (פרק מז, א, ד, ו) מדובר בארץ גושן, ולא בארץ רעמסס. והנה שם (בפסוק יא) נאמר: "ויושב יוסף את אביו ואת אֶחיו ויתן להם אחֻזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה". וראה ראב"ע לפסוק א שם. (פ' עקב תשמ"ט)