ברכת אשר על התורה, דברים יא:יח

1רש"י ד"ה ושמתם את דברי, אף לאחר שתגלו... הניחו תפילין עשו מזוזות כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו וכו'. וראה רמב"ן על אתר. וראה ר' אברהם ברלינר המשער שיש כאן משום טעות המדפיס, שהיה כתוב תו"מ (=תרומות ומעשרות) והוא פתר תפילין ומזוזות, וצריך לומר שאחר כך נוספו הפעלים "הניחו... עשו", אך תמוה שכך כבר בדפו"ר, כלומר שהטעות שבכאן מקורה בפתרון לא נכון של ראשי תיבות בכתב יד. (פ' במדבר תשנ"ו)

2לפי ר' אברהם ברלינר יהיה קשה, מה ייעשה בקשר לתרומות ומעשרות, שהרי אין סברה להפרישם מפירות חוץ לארץ. (פ' עקב תשס"ד) וראה "דברי אליהו" להגר"א. לדבריו, הגירסה הישנה היתה: ה"ת ע"מ, וחשבו המעתיקים שיש לפתוח את ראשי התיבות "הניחו תפילין עשו מזוזות", משום שלאחר מכן כתוב בתורה "וקשרתם לאות על ידך" וגו', לכן סברו שראשי התיבות מדברים על תפילין ומזוזות. אבל באמת ראשי התיבות הם שונים לגמרי, והם: ה"ת - הפרישו תרומות. ע"מ - עשרו מעשרות. וגם על דבריו עדיין קשה היכן שמענו שמפרישים בחו"ל תרומות ומעשרות. הערת הרב איתן שנדורפי שי': לעניות דעתי לא יצאו דברים אלו מפה קדוש - הגר"א ז"ל, שכן גם הרמב"ן על אתר ציטט כן בשם רש"י, וגם רבנו בחיי על אתר ציטט כן בשם חז"ל, ודוחק לומר ששניהם ראו ספרים שבהם כבר היתה "טעות המעתיקים". ועוד: ששניהם הדגישו "כי אף על פי שאנו עושין המצוות בחוצה לארץ, והם חובת הגוף לעשותם בכל מקום, לימדונו החכמים ז"ל, שאין עיקר עשייתן אלא בארץ הקדושה" (לשון רבנו בחיי שם, והרמב"ן האריך בזה עוד יותר, בפירושו לפרשת אחרי־מות). ועיין גם ב"הכתב והקבלה" לפסוק זה, שהציע תיקון כזה, כמו שכתוב ב"דברי אליהו", אך לא כתב כן בשם הגר"א (אף על פי שבמקומות רבים הביא דברים בשם הגר"א). ולא עוד, אלא לאחר שהביא את ההצעה שהיה כתוב ה"ת ע"מ, כתב: "אמנם ראיתי לרמב"ן ולרבנו בחיי, שהעתיקו גם כן לשון רש"י, כמו שהוא לפנינו...". ומשמע שחזר בו בגלל דברי הרמב"ן ורבנו בחיי!

3וכך כתב הרב ש"י זוין בקובץ "תורה שבעל פה" (כרך יא עמ' כה): "...יש אמנם המתחכמים לומר שהיה כתוב ברש"י בראשי תיבות ה"ת וע"מ ופענוחם הוא הפרישו תרומה ועשרו מעשרות - אבל אין אלו אלא דברים בטלים ומבוטלים , וברמב"ן סוף פרשת אחרי־מות מבואר באריכות על יסוד דברי הספרי כי עיקר שלימות קיום כל המצוות הוא בארץ". מעין זה כתב גם הרב אביגדר נבנצל (בקובץ "תורה שבעל פה" כרך לט עמ' קה): "...ותירצו בשם הגר"א שהתיבות הניחו תפלין עשו מזוזות הן פענוח מוטעה של ראשי תיבות ה"ת ע"מ, ושהפענוח הנכון הוא הפרישו תרומות עשרו מעשרות, שהן מצוות התלויות בארץ. ולעניות דעתי אין לדברים טעם . רש"י בא כאן להסביר את מה שהזכירה התורה כאן פעם נוספת מצוות תפלין ומזוזה אחרי שדברה על הגלות, ותרומות ומעשרות הכא מאן דכר שמייהו. ועוד שגם מדרבנן אינן נוהגות בארצות הרחוקות מארץ ישראל, וכוונת רש"י היא שגם מצוות שהן חובת הגוף, ונוהגות מדאורייתא בחוץ לארץ, אינן שם אלא בבחינת ציונים, כי עבודת הבורא האמתית אינה אלא בארץ ישראל, וכמו שכתב הרמב"ן באריכות בויקרא פרק יח פסוק כה". וראה "הדר התורה" על ספר בראשית (עמ' 33 הערה 38). הערת ר' זאב נוימן שי': וראה "לנתיבות ישראל" (ח"א עמ' קעד) מאמר "התורה והארץ".

4"...והיו לטוטפֹת בין עיניכם". מתרגם אונקלוס "לתפלין בין עיניכון". כששאלתי את ר' רפאל בנימין פוזן שי' ללשון הרבים ("תפילין") במקום שהיה צפוי לשון יחיד, השיב לי שאונקלוס משתמש בלשון חכמים, והרי בה אין אומרים: תפילה של ראש אלא תפילין של ראש. (פ' ראה תשס"ד)