ברכת אשר על התורה, דברים יב:כח

1רש"י ד"ה שמר, ...הא כל שאינו בכלל משנה, אינו בכלל מעשה. ע"כ. אלה הם דברי ספרי על אתר, ומשמעותם כמו מאמרים רבים המדגישים את חשיבותו של לימוד תורה רק בשעה שהוא מביא לידי מעשה. (פ' ראה תשס"ה)

2רש"י ד"ה הטוב, בעיני השמים. ד"ה והישר, בעיני אדם. ע"כ. קשה לי: מדוע אין רש"י מבאר כך כבר למעלה (ו, יח) על הפסוק "ועשית הישר והטוב"? (פ' ראה תשמ"ז, בודפשט) וראה מה שכתבתי שם.

3ועוד תמוה: כיצד זה שאין ברש"י מאומה לפסוק "לעשות הישר בעיני ה' אלהיך" (להלן יג, יט). (פ' ראה תשמ"ח, תשמ"ט)

4בספרי על אתר יש מחלוקת בין רבי עקיבא ורבי ישמעאל, ורש"י כאן נוקט כדברי רבי עקיבא, בעוד רבי ישמעאל אומר "הישר בעיני שמים". ואם תשאל: למה רש"י מכריע כאן במחלוקת תנאים שנושאה אינו עניין הלכה? אולי יש לומר שנהג כך משום שרבי עקיבא מנמק - "וכן הוא אומר, 'ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם' (משלי ג, ד)", בעוד שרבי ישמעאל אינו מנמק דעתו. ובוודאי צריך עיון, כיצד זה שאין בספרי למעלה (ו, יח) שום דרשה. (פ' עקב תשס"א)

5"...אשר אנכי מצַּוֶךָּ". כבר שאלתי למעלה (פסוקים יד-יז), אימתי הכ"ף דגושה ואימתי לא, כי לכאורה אין כאן שיטה ברורה. (פ' ראה תשנ"ג)