ברכת אשר על התורה, דברים יג:א

1רש"י ד"ה תשמרו לעשות, ...שכל "השמר" - לשון לא תעשה הוא וכו'. קשה לי: הרי הכתיב כאן הוא בלשון קל ולא בנפעל, כלום אין רש"י מבדיל בין שתי הלשונות? (פ' ראה תשנ"ו)

2ועוד: במקומות רבים אין רש"י מעיר מאומה, השווה למשל למעלה (יא, ח) "ושמרתם את כל המצוה", וכן למעלה (ד, ו) "ושמרתם ועשיתם", שם אומר רש"י "ושמרתם - זו משנה", ועוד הרבה. (פ' ראה תשס"ד) וראה מחלוקת רבי יוחנן ורבי אלעזר במסכת מנחות (לו ע"ב) אם כל "השמר" האמור בתורה הוא אזהרת לאו, ואף כשנאמר כלפי מצוות עשה, או שאין זה אלא כשהוא אמור בדבר שהכתוב מזהיר שלא לעשותו, אבל "השמר" האמור לגבי מצוות עשה - הריהו עשה.

3רש"י ד"ה לא תסף עליו, חמישה טוטפות בתפילין וכו'. לכאורה קשה על זה מדברי רש"י למעלה (ו, ח ד"ה והיו לטטפת), שם הוא מפרש "טטפת" - מספר (ארבע), ואילו כאן מפרש "טטפת" - פרשיות. (פ' ואתחנן תשל"ח)

4ועל כל פנים קשה: כיצד מגיע רש"י לפירושו זה - פרשיות. הכל מציינים שמקורו של רש"י כאן הוא בספרי. חיפשתי בכל המקומות האפשריים ולא מצאתי. (פ' ראה תשס"ה) הערת ר' חזקי פוקס שי': למעלה (ו, ח) רש"י מפרש ש'טטפת' מורה על המספר ארבע, מכיוון שמילה זו מלמדת אותנו על הצורך בארבע פרשיות. יחד עם זאת המילה "טטפת" משמשת בלשון חז"ל במשמעות פרשיות. דוגמא לכך ניתן למצוא במשנה במסכת סנהדרין (פח ע"ב), שם נאמר לגבי זקן ממרא המוסיף על דברי סופרים: "חמש טוטפות, להוסיף על דברי סופרים, חייב".