ברכת אשר על התורה, דברים יד:כא

1רש"י ד"ה כי עם קדוש אתה, ...דברים המותרים ואחרים נוהגים בהם איסור, אל תתירם בפניהם (פסחים נ ע"ב). ע"כ. חשובה הערת בעל "צדה לדרך" כאן, זו לשונו: והיינו רק כשיודעים שהוא דבר המותר ונהגו להחמיר על עצמם, אבל לא במנהג טעות כשחושבים שאסור מן הדין. (פ' ראה תשנ"ה) ובשו"ת מהר"ם אלשקר (סימן מב) הביא דברי הרמב"ם בתשובה שכתב: שכל דבר שטעו באיסור והוא מותר מעיקרו, שאסור לו לאדם להניחם בטעותם לפי שנמצא מוסיפין על התורה ופירושה, ומצוה לכופן ולהוציא מלבם שאין זה הדבר אסור מעיקרו.

2רש"י ד"ה לא תבשל גדי, שלוש פעמים, פרט לחיה ולעופות ולבהמה טמאה. ע"כ. כך בספרי וכך דברי רבי עקיבא במשנה (חולין קיג ע"א). וזהו דין דאורייתא, ומדרבנן אסורה לא רק תערובת עוף אלא גם תערובת בשר חיה עם חלב, וראה רמב"ם (הלכות מאכלות אסורות ט, ד). (פ' ראה תשמ"ט)

3וראה רש"י למעלה (ג, ד"ה כל תועבה) ומה שכתבתי שם. (פ' עקב תשס"א)

4רש"י ד"ה לא תבשל גדי וגו' עשר תעשר, מה ענין זה אצל זה - אמר להם הקב"ה לישראל, לא תגרמו לי לבשל גדיים של תבואה עד שהן במעי אמותיהן וכו'. כלומר הכתוב רומז לעונשו של מי שמבטל מצוות מעשר, שעתידה תבואתו להתקלקל במכת שדפון המזכירה בישול גדי בחלב אמו. וזה על דרך המשל, שהתבואה לוקה בהבשלה מוקדמת, כשהגרעינים הרכים כ'גדיים' עדיין זקוקים ל'אמותיהן' השבולים. ולעצם עניין דרישתו סמוכין - לא תבשל גדי... עשר תעשר, ראה "שפתי חכמים" (אות ט) שכתב: ואף על גב שרש"י אינו דורש סמוכים אלא אותן שנכתבו שלא במקומן, יש לומר דבמשנה תורה דורש סמוכים, כמו שפירש רש"י לקמן בפרשת כי תצא (כא, יא), בפסוק "ולקחת לך לאשה" וגו'. ע"כ. ובאשר לנוסחה שבה משתמש כאן רש"י ("מה עניין זה אצל זה"), הרי זה עניין בפני עצמו, שכן לעתים קרובות בא לשון: "למה נסמכה" וכדו', כלומר לשון 'סמך' מפורש, לעתים כמו כאן ולעתים מבוטאת רק עובדת הסמיכות, בלא נוסחה. ונהייתי קצת יותר רגיש לנושא בעקבות מאמרו של ר' יצחק גוטליב שי' "'למה נסמכה' בפירוש רש"י" בספר הזכרון לנחמה ליבוביץ זצ"ל (פרקי נחמה עמ' 149) שאני עורך בימים אלה. ובאשר לתוכן דרשת הסמיכות, השווה מעין זה למעלה (שמות כג, יט; ושם לד, כו). (פ' ראה תשנ"ט)

5בעל הטורים ד"ה לא תבשל, בגימטריא: איסור אכילה ובישול והנאה. ע"כ. והוא על פי דברי הגמרא (חולין קטו ע"ב): ג' פעמים וכו'. אלא ש"לא תבשל" בגימטריא 763, ואילו "איסור אכילה" וכו' - 764. (פ' ראה תשנ"ט) ראיה לכך שאין להקפיד אם חסר אחד במנין בגימטריה מובאת בספר בראשית (לט, י). עיין שם.

6רש"י ד"ה שנה שנה, מכאן שאין מעשרין מן החדש על הישן. ע"כ. והוא מן הספרי (קה). וקצת קשה לי, שהרי לכאורה גם אסור לעשר מן הישן על החדש, והוא אף חמור יותר, ולמה אינו אומר אפוא בפשטות: מתבואת שנה אחת על חברתה, ויהא בזה איסור לשני המקרים? (פ' ראה תשנ"ה)

7וראה "שפתי חכמים" (אות ל): וכל שכן איפכא, אלא רבותא קמ"ל, דאפילו מן החדש על הישן... אסור. ע"כ. ואתי שפיר. (פ' ראה תשנ"ו)