ברכת אשר על התורה, דברים יח:ו

1רש"י ד"ה וכי יבא הלוי, יכול בבן לוי ודאי (שאינו כהן) הכתוב מדבר, תלמוד לומר "ושרת", יצאו לויים שאין ראויין לשֵׁרות. ע"כ. קשה לי: אם כן למה לא כתוב בפשטות 'כהן' או 'בני אהרן'? (פ' שופטים תש"ן)

2וראה "דעת מקרא" שכתב: הלוי - פירשו בספרי, שהכוונה לכהן, שהרי בכתוב שלאחריו נאמר: "ושרת", ואין הלוי רשאי לשרת. ורד"צ הופמן באר את דברי הספרי, ואמר: זה הכלל: כשהכתוב מדבר בכהן העושה בכהונו, קורא אותו 'כהן'; וכשהוא מדבר בכהן המורה תורה לעם, קורא אותו 'לוי'. ששבט לוי כולו, והכהנים בכלל, מצוותם להורות תורה לישראל, כמו שנאמר בברכת משה לשבט לוי (להלן לג, י): "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך"... וחזקוני פירש, כי לפי פשט הדברים ככתבם, הכוונה ללויים, והזכירם הכתוב אחר הכהנים כי גם הם יורו את התורה. וכן משמע ממסכת ערכין (יא ע"א), שלומדים מן הכתוב "ושרת בשם ה' אלהיו" עיקר שירה מן התורה. ושירה, שֵׁרוּת של לויים היא. ע"כ. (פ' שופטים תשס"א)

3רש"י ד"ה ובא בכל אות נפשו וגו' ושרת, ...ואפילו במשמר שאינו שלו וכו'. לפי זה הנהגת המשמרות החלה כבר בימי משה רבנו. וצריך למצוא לזה מקור. (פ' שופטים תשנ"ג) וראה תענית (כו ע"א), שם מבואר שאכן המשמרות החלו לנהוג כבר בימי משה, שחילק את בני אהרן לשמונה משמרות, אולם ככל שנתרחבו משפחות הכהונה, היה צורך לחלקם ליותר משמרות, כך ששמואל הנביא הכפיל בדורו את מספרם לשישה עשר, ודוד המלך קבע את מספרם האחרון לעשרים וארבעה.

4שם. ...דבר אחר, עוד למד על הכהנים הבאים לרגל שמקריבין במשמר וכו'. והרי זה הסדר סביר שבא לאזן במידת־מה את היתרון העצום שניתן לאותם הכהנים שבתי־האב שלהם משרתים ברגל. (פ' שופטים תשנ"א)

5ברם, התיבה "עוד" תמוהה, שהרי אם זה דבר אחר, לא שייך "עוד". ולכאורה "עוד" הוא לשון הספרי, ואם כן, הרי זה קשה עוד יותר. (פ' שופטים תשנ"ה)

6אכן כך. וצריך לעיין במאמר על עניין דרך ארץ אצל רש"י בספר הזכרון לנחמה ז"ל ("פרקי נחמה") שערכתי בימים אלה וכבר החזרתיו. (פ' שופטים תשנ"ט)

7טרם אקבל הספר! (מהדורה מצומצמת נמכרה ביריד הספרים והמהדורה העיקרית ובה גם מפתחות, עדיין לא יצאה לאור). (פ' שופטים תשס"א)