ברכת אשר על התורה, דברים יט:יז

1רש"י ד"ה ועמדו שני האנשים, בעדים הכתוב מדבר, ולמד שאין עדות בנשים וכו' (שבועות ל ע"א). ד"ה אשר להם הריב, אלו בעלי הדין (ספרי). אמנם מן ההכרח הוא להסב "שני האנשים" על העדים, ולא על בעלי הדין כפי שנראה במבט ראשון, משום הנאמר בכתוב הבא "והנה עד שקר העד" וגו'. (ואולי גם בשל הכתוב הקודם - "כי יקום עד חמס", הרי שבעדים מדובר), אבל הקשיים שבעל "שפתי חכמים" רואה (אות ת), לעניות דעתי הם רחוקים, ורחוק עוד יותר לומר (כדבריו באות א), כאילו יש כאן ו"ו־החיבור, כי אם צריך להשלים, היה צריך לומר: ועמדו אשר להם הריב והעדים, או מעין זה, כי מכל מקום בעלי הדין ולא העדים הם העיקר. (פ' שופטים תשנ"א)

2ובטעם הדין ש"אין עדות בנשים", מדברי חז"ל עולה שהטעם הוא מעלתה היתרה של האישה "כל כבודה בת מלך פנימה" (ראה שבועות ל ע"א). את העמידה בבתי הדין מאפיינות התקיפות ויכולת העמידה על הזכויות, ומקומה של האישה לא יוכר שמה. (פ' שופטים תשנ"ה) למעשה, ב"שולחן ערוך" מובאת תקנת קדמונים המכשירה עדות אישה, אם יש בידה מידע ייחודי (חו"מ הלכות עדות לה, יד, הגהת הרמ"א). על פי תקנת קדמונים זו, פוסק הרמ"א שהאישה כשרה לעדות על אירוע שאין אפשרות לתכנן מראש מי יהיו עדים לו. כמו כן האישה כשרה להעיד במקום ששמה לב לפרטים שלא ראו אותם עדים אחרים. מכיוון שעיקר מטרת העדות היא הבאת המידע הייחודי שיש בידי מוסר העדות, נהוג כמעשה של שגרה לקבל בבתי הדין הרבניים עדות של אישה.

3במקרים רבים נוספים אישה יכולה להעיד: (א) כל דבר שמסור בידה של אישה לתקנו, נאמנת היא להעיד לגביו (פסחים ד ע"ב תוספות ד"ה הימנוהו). למשל, היא נאמנת להעיד שעישׂרה את האוכל והפרישה חלה וכיוצא בזה.

4(ב) עדות האישה מתקבלת גם בנושאים החמורים ביותר, דוגמת התרת אשת איש להינשא, כגון להעיד על נעדר שאינו בין החיים, ומכוח עדות זו מותרת אשתו של הנעדר מכבלי עגינותה, והיא רשאית להינשא לאחר ("שולחן ערוך" אבן העזר יז, ג).

5(ג) אישה כשרה להעיד בכל נושא שמועילה בו עדות של עד אחד, כמו ענייני איסור והיתר (רמב"ם הלכות עדות ה, ג).

6(ד) אישה כשרה להעיד בענייני ייבום וחליצה ("שולחן ערוך" אבן העזר סדר חליצה סימנים כא-כד. וראה רמב"ם הלכות ייבום וחליצה ד, לא).

7(ה) אישה נאמנת להעיד בעניינים שבינו לבינה (רמב"ם הלכות אישות כא, י).

8(ו) אישה כשרה להעיד על אישה שנשבתה שלא נאנסה בידי שוביה, וממילא היא מותרת להינשא לכהן (רמב"ם הלכות איסורי ביאה יח, יז).

9(ז) אישה נאמנת לקבוע היותה של הנערה בוגרת ("שולחן ערוך" אבן העזר קנה, טו).

10מהדוגמאות הרבות של עניינים שהאישה נאמנת להעיד בהם עולה באופן ברור שפסולה של האישה לעדות איננו נובע מחוסר אֵמון בה. הטעם הוא כאמור משום "כל כבודה בת מלך פנימה". התורה מבקשת לחסוך מן האישה פגיעה מיותרת במעמדה, ועם זאת ביכולתה למסור עדות בכל נושא שיש בידה מידע ייחודי בו.

11ישנם אף דינים המיוחדים לאישה בנוגע לדרך גביית העדות: גביית העדות אינה נעשית באופן המצריך את האישה להגיע לבית הדין ולהתייצב להליך של חקירה פומבית, אלא היא נגבית על־ידי שליחי בית הדין, הנשלחים אל האישה משום כבודה, כמצויין ב"פתחי תשובה" ("שולחן ערוך" חושן משפט לה, יד סק"י): וכבר נהגו כל בתי דיני ישראל לשלוח נאמני הקהל לנשים יקרות שיגידו העדות. ע"כ. מלבד זאת קובע הר"ן, שאין בודקים עדות נשים בדרישה וחקירה (יבמות סוף פרק ב בשם הגאונים). היינו: בית הדין משתדל להימנע מלחשוף את האישה לחקירה נגדית, גם כשהיא נקראת להעיד, לפי הכלל "כל כבודה בת מלך פנימה" (תהלים מה, יד). (וראה מאמרו של עו"ד הרב אברהם וינרוט "נשים וההליך השיפוטי" בספרו "פמיניזם ויהדות" עמ' 89). הערת הרב איתן שנדורפי שי': עיין גם בספר "אמונות" של הרב ישראל הס (ח"א עמ' 41). והוסיף הרב פינחס דנינו שי': הגאון הרב שלמה שפירא שליט"א הביא בדברי ההקדמה לשו"ת "זכר יצחק" שהאשה פשוט לא מצוּוה להעיד, ואינה בכלל "אם לא יגיד".

12רש"י ד"ה אשר יהיו בימים ההם, יפתח בדורו כשמואל בדורו (ראש השנה כה ע"ב). צריך אתה לנהוג בו כבוד. ע"כ. כלומר אמנם יפתח היה פחוּת משמואל, אך ביחס לדורו היה בעל מעמד זהה לזה של שמואל. ויפה בהקשר זה אימרתו של ה"חתם סופר" (לפחות כך שמעתי בשמו) שמצא לדברי חז"ל אלו סעד בלשון הכתוב, והיה קורא בלשון תמיהה - "וכי יפתח איש בּוּר?" (ראה שמות כא, לג). (פ' שופטים תשנ"ז) ובספר "ארץ נושבת" (עמ' עד) מספר הגאון רבי אברהם הכהן זצ"ל מגבאס שבתוניסיה על אדם אחד שבא לפני רב להבחן ולקבל ממנו סמיכה לרבנות. בחנו הרב ומצאו כלי ריק, ידיעותיו שטחיות ורדודות ואינו ראוי לפסוק הלכות והשיב פניו ריקם. אמר הלה: אבל אלו הם פני הדור, הכל שטחי ורדוד וכבר נאמר: "יפתח בדורו כשמואל בדורו" (ראש השנה כה ע"ב)? ענהו הרב: תשובתך בפרשת משפטים. פשפש הלה ולא מצא. אמר לו הרב: הן מקרא מפורש הוא "וכי יפתח איש בור" (שמות כא, לג) כלומר, כלום יעלה על דעתך שיפתח היה באמת בּוּר ועם הארץ? ודאי שלא. תלמיד חכם היה, אלא שלא הגיע למדרגתו של שמואל הרמתי שהיה שקול כמשה ואהרן, אבל מי שאינו יודע הרי אינו יודע ומאומה לא יהפכו לרב מלבד הלימוד. הערת ר' זאב נוימן שי': וראה שיחות הרצי"ה לספר במדבר (עמ' 252).