ברכת אשר על התורה, דברים ב:כט

1"כאשר עשו לי... והמואבים היֹשבים בער" וגו'. לפי רש"י על אתר אין הכוונה שבני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער נתנו לבני ישראל לעבור בארצם, שהרי בני עשו לא נתנו להם רשות לעבור (ראה במדבר כ, יח) וכן המואבים (ראה שופטים יא, יז), אלא הכוונה שבני עשו והמואבים מכרו לנו מזון בהיותנו סמוכים לגבולם, הגם שלא עברנו בארצם. ועדיין קשה לי, שכן להלן (כג, ד-ה) נאמר: "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה'... על דבר אשר לא קִדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך". הרי שהמואבים לא סיפקו מים ומזון. ושמא "המואבים היֹשבים בער" הם ענף אחר של הממלכה הזאת ורק היושבים בער הביאו לבני ישראל מזון, מכל מקום נאסרו כולם לבא בקהל ה' כי נאסרו כולם בעוון רובם. (פ' בלק תשס"ה) וכן ברשב"ם וחזקוני על אתר.

2ועתה קשה לי, שכל עניין הבקשה לעבור במואב אינו מוזכר בספר במדבר, ולשם השוואה - דומה שבספר דברים לא מוזכר עניין קריעת ים סוף. היה צריך להשוות את שני הספרים מן הבחינה הזאת. אולי לכשירחיב, אי"ה. (פ' בלק תשס"ה)

3רש"י ד"ה כאשר עשו לי בני עשו, ...אלא לעניין מכר אוכל ומים. ע"כ. לא ידעתי, מניין לו לרש"י שבני עשו, כלומר אדום, אכן כן מכרו. (פ' דברים תשנ"ד)

4וראה חזקוני המבחין בין מתן רשות לעבור ולבין מכירת אוכל ומים, משווה פסוקים (כז-כח) לאמור בספר במדבר (כ, כא ואילך), ומכריע: "ומסברא יש לנו לומר שבני עשו מכרו להם אוכל ומים". (תשנ"ה)

5וראה "שפתי חכמים" (אות ו) המביא דברי רא"ם המבחין בין "קדמו" ולבין השבירו, כלומר קדמו שאצל מואב בלא כסף במשמע. וגם מביא דברי "מנחת יהודה" המבחין בין עמון ובין מואב באשר לסיבת ביאתם לקהל ישראל - עמון על אשר לא קדמו, ומואב על ששכר את בלעם. (פ' דברים תשנ"ו)

6וראה גם רשב"ם כאן ולמעלה (פסוק ד) המבחין בין בני עשו שישבו בשעיר ולבין אדום שיצאו בחרב כנגד בני ישראל. (פ' דברים תשנ"ז)