ברכת אשר על התורה, דברים ב:ד

1השווה תיאור יחסו של אדום אל בני ישראל שבפי משה כאן אל התיאור שלמעלה, בשעת מעשה (במדבר כ, יד-כא). בבמדבר מתקבל הרושם שהיה מתח רב בין ישראל לאדום כשביקשו ישראל לעבור בגבול אדום, ושאכן בני ישראל לא עברו בגבול אדום. בפרקנו, לעומת זאת, מתקבל הרושם שאדום שיתפו פעולה עם ישראל ומכרו להם אוכל, ויש להניח שגם נתנו להם רשות לעבור בגבולם. והדברים תמוהים. (פ' ואתחנן תשנ"ז) רשב"ם פותר את הבעיה בטענה שהאדומים המתוארים בספר במדבר אינם זהים עם "בני עשו היושבים בשעיר" המתוארים בפרקנו. האדומים המתוארים בספר במדבר אכן יצאו לקראת ישראל בעם כבד וביד חזקה ולא הניחו להם לעבור בגבולם; אולם בני עשו היושבים בשעיר, המתוארים בפרקנו, נתנו לבני ישראל לעבור בגבולם ומכרו להם לחם ומים. לפי רש"י (להלן פסוק ט), לעומת זאת, האדומים המתוארים בספר במדבר ובני עשו המתוארים בפרקנו הם אותו עם. לדבריו, בני ישראל אכן קנו לחם ומים מהאדומים, אבל לא נכנסו לתוך גבולם.

2וראה מה שכתבתי למעלה (א, ז) ולהלן (פסוקים כח-כט) ו"שפתי חכמים" לפסוק כט (אות ו). (פ' דברים תשנ"ו)

3גם צריך לברר משמע הציווי (?) לקנות מהם אוכל ומים. מה נשתנה שעכשיו צריכים לאלה, לעומת המצב הקודם? רק כדי להפגין עושר, כדברי רש"י לפסוק ז? (פ' דברים תשנ"ד) אכן לפי רמב"ן אין כאן ציווי, אלא הדרכה: אם תתאוו לאכול מפירות ארצם, לא תקחו מהם רק בכסף מלא לרצונם. ע"כ. ולפי רבנו בחיי יש לקרוא את דבר ה' בלשון תמיה: וכי צריכין אתם לקנות אוכל ומים מאתם, והלא אינכם חסרים כלום! ע"כ. אבל הנצי"ב כתב: ובא בלשון ציווי, שיקנו אוכל בכסף, אם כדי להראות עשרם כפירוש רש"י בסמוך, או יותר נוח לומר כדי לההנות את המקום שעוברים ישראל שם, וכמו שעשה יעקב אבינו (ראה בראשית לג, יח). ע"כ.

4רש"י ד"ה ונשמרתם מאד, ומהו השמירה? אל תתגרו בם. ע"כ. עצם הצירוף הוא קשה - אם ייראו מכם, מה טיבה של שמירה זו? ואולי הכוונה לומר שדווקא מפני שייראו הגויים, על ישראל להישמר מלהתגרות, כי אין לך דבר המזמין התגרות בזולת מראיית פחדיו, הגורמת הרגשת עליונות והתנשאות ויהירות. (פ' דברים תשמ"ד) ולפי המלבי"ם, כיון שיפחדו מהם ויראה להם שיוכלו לכבשם בנקל, הזהירם שבאותו זמן לא יינתנו בידם.