ברכת אשר על התורה, דברים כב:כב

1רש"י ד"ה גם, ...דבר אחר, גם שניהם, לרבות את הולד, שאם היתה מעוברת, אין ממתינין לה עד שתלד (ערכין ז ע"א). ע"כ. לא ידעתי, מה חטא עובר זה שלא יחיה, הרי לא בהכרח העיבור הוא מביאה זו, והוא יכול להיות "הריון חוקי", כלומר לא בממזר מדובר, ואם כן למה להורגו והוא לא חטא, וגם ממזרות אין מצילין אותו? (פ' כי־תצא תשנ"ח) ראה רש"י במסכת ערכין (ז ע"א ד"ה אין ממתינין), שדין זה כהסובר שעובר נחשב אבר מאברי אמו כל עוד לא יצא לאוויר העולם, ואין זה משנה אם מדובר בממזר או ב"הריון חוקי".

2ועוד קודם לזה, צריך להבין עונשו של ממזר, אשר נולד למציאות של עונש על לא עוול בכפו. (פ' כי־תצא תשנ"ט) שאלת עונשו של הממזר על לא עוול בכפו נשאלה כבר על־ידי חז"ל במדרש ויקרא רבה (לב, ח), וזו לשונם: "'ושבתי אני ואראה את כל העשוקים' (קהלת ד, א) - דניאל חייטא פתר קרייה בממזרים. 'והנה דמעת העשוקים' - אבותם של אלו עוברי עבירות ואילין עלוביא מה איכפת להון? כך אביו של זה בא על הערוה, זה מה חטא ומה איכפת לו? 'ואין להם מנחם אלא מיד עושקיהם כח' - מיד סנהדרי גדולה של ישראל שבאה עליהם מכוחה של תורה ומרחקתן על שום 'לא יבא ממזר בקהל ה''. 'ואין להם מנחם' - אמר הקב"ה, עלי לנחמן, לפי שבעולם הזה יש בהן פסולת, אבל לעתיד לבוא, אמר זכריה, אנא חמיתיה אלו כורסוון כולו דהב נקי. הדא הוא דכתיב (זכריה ד, ב) 'ראיתי והנה מנורת זהב כֻּלה וגֻלה על ראשה'" וכו'.

3תוספות במסכת חגיגה (ט ע"א) כותבים: זה הבא על הערוה - דטפי בושתו ניכר, שהממזר נראה לעולם, אבל שאר עבירות, רוצח וגזלן אין עדיו לפניו. ע"כ. נמצא שעבירה זו חמורה יותר מכל עבירות שבתורה, כולל רוצח וגזלן, לפיכך עונשה גדול כל כך עד שנענשים החוטאים בהכרח. הרמב"ם (מורה נבוכים ג, מט) מסביר את הטלת העונש גם על הנולדים מחייבי כריתות עד כדי לאסור להם לבא בקהל ה', כדי להעמיד את הנואפים על גודל העונש שיפקוד בזרעם ובזרע זרעם עד עולם, ואולי זה יצילם מעוונם אם ידעו שבעבירה זו גורמים גם כן להשחתת זרעם. וזו לשונו (תרגום אבן תיבון): "ולהתרחק מעריות, אסר לבעול ממזר בת ישראל, להודיע הנואף והנואפת שאם יעשו יפסידו בזרעם הפסד שאין לו תקנה. ולפחיתות בני הזנונים גם כן תמיד בכל לשון ובכל אומה, פאר זרע ישראל מהתערב בהם ממזרים".

4ובעל "ספר החינוך" (מצוה תקס) מנמק: "לפי שתולדת הממזר רעה מאד, שנעשית בטומאה ובמחשבת פיגול ועצת חטא, ואין ספק כי טבע האב צפון בבן, ולכן השם יתברך בחסדו הרחיק זרע הקודש ממנו, כאשר הבדילנו והרחיקנו מכל דבר רע".