ברכת אשר על התורה, דברים כב:ו

1"כי יקרא קן צפור לפניך בדרך" וגו'. מצוות שילוח הקן אינה חובה לקיים אלא כשהיא באה לידיו של אדם, אבל אין צריך לחזר בהרים ובגבעות כדי לקיימה. כך מכריעה הגמרא במסכת חולין (קלט ע"ב). אבל ב"ברכי יוסף" מובא בשם האר"י הקדוש (יו"ד סימן רצב אות ח), שצריך להשתדל לקיים מצוה זו. כאשר קיננו, באביב השנה, יונים בגזוזטרה ואף הטילו ביצים ואחר כך גידלו אפרוחיהם, שאלתי עצמי, האם חובה היא לקחת האפרוחים או הביצים גם כשאין לי עניין באלה, או המצוה לשלח את האם רק אם אמנם ברצוני לקחת את האפרוחים או הביצים. ראיתי שפוסקים זה בכה וזה בכה (ראה שו"ת חות יאיר סימן סז, לעומת שו"ת חתם סופר או"ח סימן ק), והעדפתי שב ואל תעשה, אך עדיין לבי נוקפני. (פ' כי־תצא תשנ"א)

2הדבר חזר על עצמו, ואז ראיתי שמכל מקום אין המצוה שייכת במקרה של יונים הרדסאות, ובכאלה מדובר אצלנו. (פ' כי־תצא תשנ"ב) בשו"ת "להורות נתן" (ח"א סימן מט) נשאל: יונים שקיננו על איצטבת החלון מבחוץ והאם יושבת על הביצים, אם בעל החלון מחוייב לקיים מצוות שילוח הקן. בתחילת תשובתו הוא מברר אם יונים אלו חייבות בשילוח, שהרי אמרו בגמרא (חולין קלח ע"א; קלט ע"ב) שאווזים ותרנגולים שקיננו בבית, וכן יוני הרדיסאות (שדרכן לגדול בבתים) פטורים משילוח, והכריע, שכיוון שיונים אלו מזונותיהם אינם על בעל הבית, הרי הן כיוני שובך ולא כיונים המקננות בבית. והוסיף, שיש לדון בשאלה זו מצד אחר, מפני שמובא ב"שולחן ערוך" (יו"ד סימן רצב, ב) שיוני שובך ועליה אינן חייבות בשילוח, אלא אם לא הוגבהה האם על הביצים כלל משעת ההטלה, אבל אם התרוממה מעליהן, זכתה חצר בעל הבית ביונה ובקן ואין עוד חיוב שילוח, שכן מצוות שילוח היא דווקא ביונים של הפקר. הערת הגר"א נבנצל שליט"א: דווקא אם רוצה שחצרו תזכה לו.

3חזקוני ד"ה כי יקרא, נסמכה פרשה זו כאן לפי שכתב בה "בדרך" (פסוק ד) וכו'. קשה לי: הרי פסוק ה שהוא פרשה בפני עצמה, אין בו לשון "בדרך". (פ' כי־תצא תשנ"ה)