ברכת אשר על התורה, דברים כג:ה

1רש"י ד"ה על דבר, על העצה שיעצו אתכם להחטיאכם (ספרי רנ). ע"כ. קשה לי על דברי ספרי־רש"י אלה מעין ששאלתי על דברי ראב"ע (להלן בפסוק יד), דהיינו: הרי הפסוק פורט את סיבת האיסור, ולמה לי אפוא למצוא סיבה אחרת בדרך הדרשה? וצריך עיון. (פ' כי־תצא תשנ"א) וראה רא"ם על אתר. לדבריו, הדיוק הוא מיתורה של תיבת "דבר", שכן במקום אחר נאמר "על אשר מריתם את פי" (במדבר כ, כד) (ולא נאמר "על דבר"). לפי דרשה זו: "דבר" רומז לדיבור. היינו: העצה של החטאת עם ישראל. ושיעור הכתוב יהיה: על הדבר ועל אשר לא קדמו וכו'. וראה הערת הרב איתן שנדורפי שי' (להלן פסוקים ח-ט).

2גם מבחינה כרונולוגית לא שייך להקדים עניין העצה להחטיא את העם בזנות, שבאה רק לבסוף. ועוד: הכתוב מבחין בין מעשה יחיד ובין מעשה רבים - אי קידום בלחם ובמים הוא העדר מעשה של רבים, ועל כן בא לשון "לא־קדמו", ואילו שכירת בלעם לקלל היתה עניינו האישי של בלק, ועל כן נאמר "ואשר שכר". לפיכך יקשה להבין ב"על דבר" רמז למעשה יחיד, הוא בלעם, ואכן קשה לשון רש"י "אשר יעצו", שהרי בפירוש נאמר (במדבר כד, יד) "איעצך". (פ' כי־תצא תשס"ג)

3"ארם נהרים". יש לבדוק אם אונקלוס מתרגם תמיד "ארם דעל נהר פרת"? (פ' כי־תצא תשנ"ז) וראה מש"כ בספר שמות (טו, כב ד"ה אל מדבר שור).