ברכת אשר על התורה, דברים כו:יד
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Deuteronomy 26:14
Open in the reader →1רש"י ד"ה לא אכלתי באֹני ממנו, מכאן שאסור לאונן (ספרי). ע"כ. מסתבר שמדובר במעשר שני ונטע רבעי המוזכרים למעלה ומותרים באכילה לבעלים, ותיבת "ממנו" מוסבת על "הקֹדש" ("בערתי הקֹדש מן הבית"). (פ' כי־תבוא תשנ"א)
2"...ולא בערתי ממנו בטמא" וגו'. ביעור זה, לשון אכילה הוא, הן לפי רש"י הן לפי רמב"ן, והרי זה לשון תמוה. וראה ראב"ע - "השחתי מהקדש". כלומר לא השחתתי את הקודש על־ידי טומאה. ומעין זה, על פי יבמות (עג ע"ב), רש"ר הירש. ותרגום אונקלוס מתרגם "ולא פלֵתי", כלומר לא הפרשתי־הסרתי ממנו בטמא. (פ' כי־תבוא תשמ"ט)
3וראה אונקלוס למעלה (פסוק יג) "פלתי מעשר קודשא", כלומר הפרשתי מעשר שני (שיש לו קדושה), והוא כספרי שרש"י מביאו. (פ' כי־תבוא תשמ"ט) הערת ר' זאב נוימן שי': ובחומש "תורת חיים" תרגום אונקלוס כאן כמו למעלה.
4רש"י ד"ה ולא בערתי ממנו בטמא, ...והיכן הוזהר על כך? "לא תוכל לאכֹל בשעריך" (למעלה יב, יז), זו אכילת טומאה וכו'. שם אין רש"י אומר מאומה, ולכאורה מקבל שם פשוטו כמשמעו - איסור אכילת מעשר שני מחוץ לירושלים. ואם כן, האמור כאן "זו אכילת טומאה" קשה. ואילו הסיפא "אבל זה לא תוכל" וכו' בוודאי קשה, וצריך עיון. (פ' כי־תבוא תשנ"ז)