ברכת אשר על התורה, דברים כט:יח

1רש"י ד"ה בשררות לבי אלך, במראית לבי וכו'. כלומר רש"י מבקש לבאר את המילה "בשררות" מלשון שו"ר - לראות. (פ' נצבים תשנ"ח)

2וראה "דעת מקרא" שכתב: 'שָׁרִיר' עניינו קשה וחזק ותקיף... וכן עניינו בלשון חכמים (בבא בתרא קס ע"ב): דכתיב ביה שריר וקיים. ורוצה לומר: אנהג בתקיפות, כפי שלבי אומר לי. (פ' נצבים תשס"א)

3רש"י ד"ה למען ספות הרוה, לפי שאוסיף לו וכו'. כלומר אין הכוונה שהאיש אומר זאת בגלל סיבה זו "למען ספות", אלא אלו דברי המקום שמזהירו שמעשהו זה יהיה לו "למען ספות", שבגלל זה יוסיף לו ה' פורענות. לפי רש"י הנושא הוא ה' יתברך, כלומר יש כאן משום שינוי נושא הכתוב, מן האיש אל ה' יתברך, וזה כשלעצמו קצת קשה. מה גם שקשה תיבת "למען" שבאה בדרך כלל לציון תכלית וכאן אינה אלא סיבה, אלא שמצינו מעין זה בספר בראשית (יח, יט): "כי ידעתיו למען אשר יצוה". (פ' נצבים וילך תשמ"ז)

4רשב"ם ד"ה למען ספות הרוה. ד"ה הצמאה. ד"ה כי בשררות לבי, אלא בשרירות. ע"כ. משום מה רשב"ם הופך את דיבורי המתחיל. ועוד: למה לפרש "כי" ב"אלא"? (פ' נצבים וילך תש"ן) לשאלה האחרונה, אודות משמעות המילה "כי", ראה דבריו של הרב מאיר יצחק לוקשין (הערה ג בפירוש הרשב"ם של מהדורת "חורב") שכתב: רשב"ם מרבה לציין שמובן המילה "כי" כ"אלא" הוא במיוחד לאחר משפט שלילה. עיין לדוגמא בפירושו לעיל (ז, ה). אולם כאן המילה "כי" אינה מופיעה אחרי משפט שלילה, וגם לא מובן מדוע רשב"ם מפרש כך את פסוקנו, שהרי אפשר להבין בפשטות שפסוקנו מדבר על אדם שאומר "שלום יהיה לי כי", כלומר כאשר, "בשררות לבי אלך". יתכן שרשב"ם פשוט משתדל להסביר את הלך המחשבה של החוטא שאומר לעצמו: אני לא אשמע לאזהרות, אלא בשרירות לבי אלך.