ברכת אשר על התורה, דברים ג:כו

1רש"י ד"ה למענכם, אתם גרמתם לי, וכן הוא אומר, "ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם" (תהלים קו, לב). ע"כ. כלומר "למענכם" האמור כאן אין פירושו 'לטובתכם', אלא כמו 'בסיבתכם', שאלמלא הכעיסו ישראל בתלונותיהם במעשה "מי מריבה" (במדבר כ), לא היה משה מגיע לכלל טעות זו, להכות את הסלע, ולא היתה נגזרת עליו הגזירה. וההשוואה לאמור בתהלים אינה השוואה לשונית, שהרי בתהלים אין לשון 'למען'. ההשוואה כאן היא באשר למשמע. (פ' ואתחנן תש"ס) הערת הרב איתן שנדורפי שי': לפי המלבי"ם על אתר המילה "למענכם" מתפרשת כפשוטה. ועיין גם בדברי "אור החיים" הק' (למעלה א, לז) ובמלבי"ם שם. הערת ר' זאב נוימן שי': הגרצ"י קוק בכתי"ק כתב: "מתוך המשך של מיעוט אמונה שלכם".

2רש"י ד"ה רב לך, שלא יאמרו, הרב כמה קשה, והתלמיד כמה סרבן ומפציר. ע"כ. מקורו של רש"י במסכת סוטה (יג ע"ב), ואמנם דברי הגמרא שם קשים הם. כלום התקיים דו־שיח זה שבין הקב"ה ומשה רבנו ע"ה בפומבי, שיהא מקום לשיקול כזה? וכבר שאלתי מעין זה למעלה (במדבר יב, יג), שגם שם מניחים חז"ל כידוע ברבים דבר שלכאורה אירע בצנעה. (פ' ואתחנן תשמ"ט)

3ועוד: הרי זה עניינה של תפילה - לבקש לשנות גזירה שנגזרה, וכדברי רש"י למעלה (כד ד"ה אתה החלֹת), ומה ה' בא בטרוניא עליו על משה רבנו ע"ה כשהוא עושה מה שהוא יתברך לימדו לעשות? (פ' דברים תשנ"ה)