ברכת אשר על התורה, דברים לב:מא

1רש"י ד"ה אם שנותי ברק חרבי, אם אשנן את להב חרבי למען היות לה ברק וכו'. ד"ה אשיב נקם, ...מדת בשר ודם זורק חץ ואינו יכול להשיבו; והקב"ה זורק חציו ויש בידו להשיבם, כאילו אוחזן בידו; שהרי ברק הוא חצו, שנאמר כאן "ברק חרבי, ותאחז במשפט ידי" וכו'. שני פירושים יש כאן: (א) כאשר אכין את חרבי להנקם מהם, אחדד ואלטש ("שנותי" - לשון שינון) אותה עד שתבריק. (ב) אף על פי שהברק הוא חיצו של הקב"ה וכבר יצא מעמו, עדיין יש בידו לעצרו. (פ' וזאת־הברכה תשמ"ח)

2תיבת "אם", יש שאינה לשון תנאי, אלא לשון כאשר, וכך פירושה לפי הסברו הראשון של רש"י, וכמו שפירש בספר שמות (כ, כב) על פי המכילתא דרבי ישמעאל. אולם שם אומר רבי ישמעאל: חוץ משלושה שאותם הוא מונה. כלומר יש רק שלושה מקומות בהם באה מילת "אם" במשמעות כאשר, ואין זה בכלל. וצריך לבדוק, שמא דבריו מוסבים דווקא על מצוות ולא על כגון דא. (פ' האזינו תש"ן)

3רש"י ד"ה ותאחז במשפט ידי, להניח מדת רחמים באויבי שהרעו לכם: "אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה" וכו'. דומה שאכן זוהי אשמתם הגדולה של שונאי ה'־ישראל שמוסיפים רעה מעל ומעבר למה שמגיע. (פ' האזינו תשמ"ט) הערת ר' זאב נוימן שי': עיין שמונה פרקים לרמב"ם (פרק ח).