ברכת אשר על התורה, דברים ד:טו

1"ונשמרתם מאד לנפשתיכם" וגו'. אף אחד מן הפרשנים הגדולים אינו מזכיר כאן את המשמעות שאנחנו נותנים לפסוק זה היום - שמירה על החיים. וצריך לבדוק, מי זה ואיפה העלו עניין זה לראשונה. (פ' שופטים תשנ"ה) הערת הרב אבישי גרוסר שי': וראה "תורה תמימה" (למעלה ד, ט), שהביא מעשה דגמרא (ברכות לב ע"ב): מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך, בא שר אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום. המתין לו עד שסיים תפילתו. לאחר שסיים תפילתו אמר לו: ריקא, והלא כתוב בתורתכם "רק השמר לך ושמור נפשך", וכתיב "ונשמרתם מאד לנפשתיכם", כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום? אם הייתי חותך ראשך בסייף, מי היה תובע את דמך מידי? אמר ליה: המתן עד שאפייסך בדברים. אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום, היית מחזיר לו? אמר ליה: לאו! וכו'. אמר ליה: ומה אתה שהיית עומד לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר כך, אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא חי וקיים לעד ולעולמי עולמים, על אחת כמה וכמה. מייד נתפייס אותו השר. ע"כ. וכך מעיר בעל "תורה תמימה" על דברי חז"ל אלו (הערה טז): צריך לומר דלא מדינא עשה החסיד כן, אלא ממידת חסידות יתירה, שהרי לדינא קיימא לן דלמלכי עובדי כוכבים פוסקין (מן התפילה ומחזירים שלום), או דידע החסיד באותו השר שלא יהרגנו ורק יחכה לתשובתו אם תעלה יפה, והיה בטוח שבתשובה זו יתפייס, יען כי זולת זה אפשר לומר שאפילו ממידת חסידות אסור לעמוד במקום סכנה, ודרכי התורה דרכי נועם. והנה כתב המהרש"א כאן וזו לשונו: האי קרא בשכחת התורה מיירי וכו' ולא איירו כלל הני קראי בשמירת נפש אדם עצמו מסכנה, עכ"ל. ולפי דבריו צריך לומר דרק לדחויי בעלמא השיב החסיד לההגמון מה שהשיב, אחרי דלא איירו כלל בשמירת הגוף, וכן מה דמרגלי בפומא דאינשי הפסוק "ונשמרתם מאד לנפשתיכם" לכל ענין היזק גופני, הוא לדברי המהרש"א בטעות . אבל לא כן מפורש דעת הרמב"ם, שכתב (הלכות רוצח ושמירת הנפש יא, ד), וזו לשונו: מצוות עשה להסיר כל מכשול שיש בו משום סכנת נפשות ולהשמר בדבר יפה יפה, שנאמר: "השמר לך ושמר נפשך מאד". עכ"ל. הרי מפרש לשונות הפסוקים האלה מפורש בשמירת הגוף. הערת ר' זאב נוימן שי': וכך העיר הגרצ"י קוק (בשיחותיו לספר במדבר עמ' 311 הערה 16): ...מן הפסוק "ונשמרתם מאד לנפשֹׁתיכם" אנו למדים חובה לשמור על הבריאות. זה פירוש המילה 'נפש': גילוי החיוניות האלהית בממשות הגוף והחיים. אבל לכאורה זה משונה, כי פסוק זה לא הוזכר בתורה בקשר לזהירות שמירת הבריאות, אלא הוא מופיע בתור אזהרה שלא לעשות הגשמה בשם שמים: "ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר ה' אליכם בחֹרב מתוך האש", ומה השייכות לענין שמירת הבריאות? אלא ששלמות החיים מופיעה רק על־ידי שלמות החיים האידיאליים והרוחניים. שלמות הבריאות כוללת בריאות הגוף והנפש ביחד. ע"כ. והוסיף הרב איתן שנדורפי שי': באשר לשאלה אם הציווי "ונשמרתם מאד לנפשֹׁתיכם" הוא מדאורייתא או מדרבנן עיין ב"מנחת חינוך" מצוה תקמו (מהדורת מכון ירושלים אות יא הערה ו שם).