ברכת אשר על התורה, דברים ד:לד

1רש"י ד"ה הנסה אלהים, הכי עשה נסים וכו'. כלומר יש כאן פועל - הנס = לעשות ניסים, ולכאורה כמו אונקלוס (מבלי להכנס למחלוקת בינו ובין רש"י בשאלה אם "אלהים" שכאן הוא קודש או חול). והנה בעוד אונקלוס מתרגם כך גם את התיבה "מסֹת" שבהמשך הכתוב - "בניסין", מפרש רש"י שם (ד"ה במסת) - על-ידי נסיונות. וצריך עיון למה אינו נשאר נאמן לפירוש אונקלוס גם שם. (פ' ואתחנן תשמ"ט) הערת ר' רפאל בנימין פוזן שי': בשאלה אם "הֲנִסָּה אֱלֹהִים" הוא שם קודש או חול, ההכרעה תלויה בשאלה מהו הניגוד בפסוקנו; האם הניגוד הוא בין יחס ה' לישראל ובין יחסו לאומות העולם, או שהניגוד הוא בין ה' לבין האלילים?

2אונקלוס שתרגם "אוֹ נִסִּין עֲבַד ה'" פירש כדרך הראשונה, וכוונת השאלה היא: וכי עשה ה' ניסים עם אומה אחרת כפי שעשה עמכם? נמצא שתרגם "אלהים" כשם קודש ובדרך זו הולכים גם רוב פרשנינו. אבל לרש"י שפירש "או הנסה אלהים - הכי עשה נסים שום אלוה" הוא שם חול.

3אף על פי שהסגנון מסייע לרש"י, אונקלוס נמנע מלפרש כמוהו לכבוד שמים: אין להשוות את הבורא עם אלילים ואפילו לצורך הדגשת ההבדל שביניהם. ומכיוון שפירש את הכתוב על הקב"ה, הוצרך להמיר את הפעלים 'נִסָּה' ו'לָבוֹא', שאינם ראויים להאמר כלפי הבורא: 'לָבוֹא' - משום שהוא פועל תנועה, ואילו 'נִסָּה' מביע ספק ביכולת הבורא. הפיתרון התרגומי הוא בשינוי 'נִסָּה' מפועל לשם עצם (ניסים), ובמקום 'לָבוֹא' תרגם בפועל המופשט 'אִתְגְלֵי', כדרכו. (מתוך ספר "פרשגן" - ביאור חדש לתרגום אונקלוס - בכתיבה)