עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryברכת אשר על התורה

ברכת אשר על התורה, דברים ה:יב

ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Deuteronomy 5:12

Open in the reader →

1רש"י ד"ה שמור, ...ובתיבה אחת נאמרו וכו'. ראה "שפתי חכמים" (אות ד), לפיו חוזר רש"י על פירושו משום שכאן נאמר "כאשר צוך", ומזה עיקר הלימוד שבדיבור אחד נאמרו זכור ושמור. ודבריו תמוהים, כי בד"ה הבא (כאשר צוך) מפרש רש"י (על פי שבת פז ע"ב), בכיוון אחר לגמרי - קודם מתן תורה, במרה. (פ' ואתחנן תשמ"ו)

2ושוב מפרש רש"י על דרך נס, אף כי לכאורה אפשר לומר, גם לדברי רש"י עצמו, כי אחת משתי הלשונות - "זכור" או "שמור" - נאמרה במרה והאחרת בסיני, בנוסח עשרת הדברות הראשון, ואז אין כל צורך בנס, והשוני שבין שתי הלשונות יתפרש בדרך שמתפרשות כל יתר הסטיות שבשני הנוסחים. (פ' ואתחנן תשמ"ח)

3וכששאלתי השבוע את ר' יצחק הדס שי' מה טעם בנס זה ששמעו מה שאין האוזן יכולה לשמוע, לשם מה זה וכיצד הבינו, אמר לי לפחות דבר אחד - שם, בסיני, היה נס שהכל הבינו. אך המאמר עדיין קשה. (פ' ואתחנן תשס"ב) וראה רמב"ן בספר שמות (כ, ח). לדבריו, לא הקפידו חכמים בכל חילופי הלשונות שבין דברות הראשונים לשניים, כי העיקר המכוון ולא דקדוקי הלשון, אבל כאן נשתנה הענין מזה לזה, כי "זכור" הוא מצוות עשה ו"שמור" הוא מצוות לא תעשה, ואין ראוי למשה שיחליף את דברי ה' ממצוות עשה למצוות לא תעשה. וראה מש"כ בספר שמות (כ, א).