ברכת אשר על התורה, דברים ה:יט
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Deuteronomy 5:19
Open in the reader →1"את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם בהר" וגו'. כלומר את כל עשרת הדברים. ואם כן, מהו עניין "אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום"? (פ' ואתחנן תשנ"ב) לשאלה זו נדרשנו כבר בספר שמות (כ, א), וכך כתוב שם: נחלקו קדמונים ממי שמעו בני ישראל את עשרת הדברות: יש סוברים שאת שני הדברות הראשונים שמעו מפי ה' כקול שאינו מחולק ומשה חילק ופירש להם, ושאר הדברות שמעו ישראל מפי משה בלבד (רמב"ם מורה נבוכים ג, לג). יש סוברים ששני דברות ראשונים נאמרו בבהירות על־ידי ה' והשאר נאמרו בלא שהבינו ישראל ונזקקו לפירושו של משה (רמב"ן לפסוק ז). יש שהוסיפו שתחילה אמר ה' את כל הדברות בדיבור אחד ולא הבינו ישראל, ואחר כך חזר והשמיע כל דיבר - השניים הראשונים היו מובנים והשאר הוצרכו לביאורו של משה (רש"י, חזקוני ורא"ם על אתר). ויש סוברים שכל הדברות נאמרו על־ידי ה' בלא כל אמצעי וכולם השיגום בהשגה נבואית ("עבודת הקודש" ח"ד פל"ד, "עקדת יצחק" שער פט ואברבנאל על אתר). והטעם לכך שדווקא שני הדברות הראשונים נאמרו על־ידי ה' הוא שהם פינות התורה ויסודותיה ואי־אפשר לבטלם אפילו על־ידי נביא בהוראת שעה (דרשות הר"ן דרוש חמישי, ספר העיקרים ג, יח, וראה "אור החיים" הק' על אתר). ראה עוד ספר "תרי"ג מצוות השלם - עשרת הדברות" עמ' 34. והוסיף הרב איתן שנדורפי שי': ראה עוד "תורה שלמה" לרב מנחם מנדל כשר (חלק טז, מילואים, סימנים ג-ד).
2רש"י ד"ה ולא יסף, ... (...ומשלא היה פוסק, לא היה מוסיף), כי קולו חזק וקיים לעולם. ע"כ. המשפט האחרון לא מובן לי כלל, כי מה שייך חוזק הקול לעניין זה. ואילו שני המשפטים הקודמים רוצים לכאורה לומר שהמושג זמן לא שייך אצל הקב"ה. דומה שזה אי אפשר, שהרי נאמר "וביום השביעי שבת וינפש" (שמות לא, יז), אלא - אולי - לשון הפסקה לא שייך, וזה קצת יותר קל. (פ' ואתחנן תשנ"ב) באשר לחוזק הקול ראה "ילקוט מעם לועז" על אתר שכתב: קולו של הקב"ה לא פסק אלא כל עשרת הדברות נאמרו בקול אחד. והיה קול אחד, ולא חזק בתחילה וחלש בסוף, או להיפך, אלא קול חזק מתחילה ועד סוף.
3"...מתוך האש הענן והערפל... מתוך החשך וההר בֹּער באש" וגו'. מה ראה משה רבנו ע"ה להפוך את הסדר מפסוק לפסוק? (פ' ואתחנן תשס"ב)
4וראה "דעת מקרא" לפסוק יט (הוא פסוק כ בחומש "רב פנינים"), שם מחזיר ר' אהרן מירסקי ז"ל אל למעלה (ד, יא-יב), ובזה מחזק לכאורה את שאלתי, אך אליה לא נדרש. (פ' ואתחנן תשס"ב)