ברכת אשר על התורה, דברים ו:כ

1"כי ישאלך בנך מחר לאמר: מה העֵדֹת והחֻקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אתכם". מה כוונת הבן החכם בשאלתו זו? לפי אבן עזרא (בפסוק כ) שאלתו היא: "הטעם, למה זה העול עלינו בינות בני אדם?". כלומר: מדוע יש צורך בעול קיום מצוות? רמב"ן (שם) מבאר שאלה זו באופן אחר: "וטעם כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות - שישאל תחילה, על מה יעידו אלה המצוות הנקראים 'עדות' בעבור שהם זכר לנפלאותיו ועדות בהם, כגון המצה והסוכה והפסח והשבת והתפילין והמזוזה. ומה החקים, כי נעלם טעמם בתורה. והמשפטים, ישאל מה המשפטים שנעשה במצוות האלה, שנסקול העושה מלאכה בשבת, ונשרוף הבא על אשה ואמה, ונכה את הארבעים לזורע כלאים. כי משפטי ישוב המדינות, בדיני השור והבור והשומרים ושאר הדינין שבתורה צדיקים וטובים הן, כל רואיהם יכירון". כלומר: מהו טעמן של מצוות? - מה עניינן של ה"עדות" - המצוות הבאות להזכיר לנו נפלאות הבורא עמנו? מה עניינם של החוקים שנעלם טעמם, ומה טעם המשפטים הנוהגים בין אדם לחבירו?

2ומהי תשובת האב? לפי אבן עזרא (בפסוק כא): "ואמרת - כי ה' פדנו מבית עבדים, והנה עשה לנו זאת הטובה, והנה חייבים אנחנו ליראה את שמו, כי כבר הכרנו, כי הוא הטיב לנו, ועוד ייטיב לנו להחיותנו, כי מצוותיו חיים הם למוצאיהם". כלומר: קיום המצוות הוא ביטוי להכרת הטובה שלנו כלפי ה' שגאלנו מבית עבדים וממשיך להחיותנו במצוותיו. בדומה לראב"ע מבאר רבנו בחיי (דברים ו, כ, כד), אלא שמוסיף בתשובת האב תוספת חשובה, וזו לשונו: "כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות והחקים והמשפטים - כלומר, למה נצטוינו על מצוות רבות מאד בשלשה חלקים אלו? ואמרת לבנך: 'עבדים היינו לפרעה במצרים', ומתוך הענוי והשעבוד הוציאנו הקב"ה משם ועשה עמנו נסים מפורסמים, לכך אנו חייבים לו הרבה ועלינו לקבל עול מצוותיו. ותשובה זו לשאלה זו תורה כי זכרון יציאת מצרים שורש התורה ועיקר גדול ויסוד לכל המצוות כולן". רבנו בחיי מוסיף ומבאר כי המצוות הרבות אינן רק חוב של הכרת הטוב כלפי הבורא, אלא "לטוב לנו", וכה לשונו: "ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלהינו - באר בכאן שכר המצוות, ואמר: כי העיקר והכוונה שנצטווינו בכל החקים האלה הוא יראת השם, והוא יסוד לכל המצוות. וכשאמר: 'לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה', באר כי המצוות יש בהן תועלת לגוף ולנפש. 'לטוב לנו כל הימים', זה תועלת הנפש לעולם הבא, כי הם הם הנקראים 'ימים'... והנה נתבאר בכאן בפירוש שכר העולם הבא, והוא סיום התשובה וחתימתה לשאלת הבנים לדורות למען יאמינו וישכילו וידעו כי יש במעשה המצות גמול ושכר גופני ונפשיי: גופני, הוא שאמר: 'לתת לנו את הארץ', שהיא כוללת כל טובת העולם הזה ושלותו בהיותה 'ארץ זבת חלב ודבש', נפשיי, הוא שאמר: 'לטוב לנו כל הימים, וצדקה תהיה לנו, לפני ה' אלהינו', והנה זה עיקר גדול תזכור אותו תמיד". ולפי רמב"ן (שם) "העדות" באות להזכיר את חסד ה' עמנו כדי שניתן כבוד לשמו. ו"החקים והמשפטים" באו להיטיב עמנו, שיהיו מעשינו טובים וכן כדי שנקבל שכר טוב על עשייתן. עיין שם.

3מדוע ייחסו חז"ל שאלה זו דווקא לבן החכם? על שאלה זו השבנו כבר בדברינו על הבן הרשע (ראה שמות יב, כו-כז והגדת "ברכת אשר" עמ' 20). שם מנינו מספר טעמים שהביאו את חז"ל לייחס שאלה זו לבן החכם: (א) הבחנת בן זה בין "העדת החקים והמשפטים" מראה שמדובר בבן המדקדק בטעם המצוות. (ב) במה שאמר "אתכם" לא הוציא עצמו מן הכלל, כיון שאמר גם "ה' אלהינו" ובכך קיבל עליו עול מלכות שמים (ומה שאמר "אתכם", זה רק משום שלא נולד בשעת הצווי). (ג) החכם שואל כדי להבין יותר, ולכן נאמר: "כי ישאלך בנך מחר"; ואילו הרשע שואל כדי להתריס ולא כדי לקבל מענה, לכן לגביו נאמר: "והיה כי יאמרו אליכם בניכם".

4לבסוף יש לשאול: מדוע שינה בעל ההגדה מלשון התורה ולא השיב לבן החכם מה שהשיבה לו התורה?

5על שאלה זו משיב ר"י אברבנאל בפירושו להגדה של פסח "זבח פסח", וזו לשונו: "ואמנם מאמר המגיד: 'אף אתה אמור לו כהלכות הפסח' וכו', אין עניינו שלא יתן את הבן החכם אותה התשובה המספקת שנתנה התורה". כלומר אין כוונת בעל ההגדה אלא להוסיף על תשובת האב שבתורה.