ברכת אשר על התורה, שמות א:כב

1רש"י ד"ה לכל עמו, אף עליהם גזר (סוטה יב ע"א). ע"כ. וראה אונקלוס החולק על דעת הגמרא - "ופקיד פרעה לכל עמיה למימר כל ברא דיתיליד ליהודאי" וכו', אבל אין רש"י מזכירו משום מה. (פ' שמות תשל"ט) הערת הרב רפאל בנימין פוזן שי': תרגום אונקלוס פשטן ואינו נוטה למדרשי חז"ל שאינם מתיישבים בפשט הלשון.

2וראה גם בדברי בעל "אור החיים" הק' "שיאמרו (המצרים) לבני ישראל שכל אחד ישליך את בניו" כלומר שלא כגזירתו הראשונה של פרעה שהטיל תפקיד מעין זה על המילדות בלבד, ולכאורה גם זה שלא כדברי הגמרא בסוטה שם. (פ' שמות תשנ"ב)

3ובאשר להמשך דברי רש"י - על־פי שמות רבה (א, ח) ותנחומא (פ' ויקהל ד) - תמוהה ההתעלמות המוחלטת מן המציאות ומאפשרות הביצוע, כי כיצד יעביר פרעה את הוראתו־גזירתו באותו היום ממש שבו בישרו לו איצטגניניו לכל תושבי ארצו, והרי תקשורת מודרנית עדיין לא היתה לו. ואם תאמר שאין שואלין שאלות מסוג זה, ראה רש"י להלן (ג, טז ד"ה את זקני ישראל) שם אכן רש"י טוען טענה־הוכחה מסוג זה. (פ' שמות תש"ס)

4ועל כל פנים משתמע מלשון רש"י כאן שהצו בדבר השלכת הזכרים ביאור היה ליום אחד בלבד. (פ' שמות תשס"ה)

5"וכל הבת תחיון". ראה רמב"ן (בראשית יב, י) "...והמצרים ירעו להם ויקחו מהם הנשים כאשר אמר 'וכל הבת תחיון'". (פ' לך לך תש"ם)