ברכת אשר על התורה, שמות י:י
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Exodus 10:10
Open in the reader →1"יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם" וגו'. לכאורה יש במילים אלה הכרה כלשהי בה'. ולא ראיתי שיושם לב לזה. (פ' בא תשנ"ח) וראב"ע על אתר כתב: יהי כן ה' עמכם - שאתם אומרים עמכם. ע"כ. ובחומש "תורת חיים" העירו (הערה 37): אין פרעה מודה בה', והוא מזכירו רק בדברו עם משה ואהרן שהם אומרים הכל בשם ה' - ה' שאתם אומרים יהי כן עמכם.
2רש"י ד"ה כאשר אשלח אתכם וגו', אף כי אשלח גם את הצאן ואת הבקר כאשר אמרתם. ע"כ. ראה ר' אברהם ברלינר ופרשני רש"י, ועדיין הלשון קשה. ולעניות דעתי צריך לקרוא את מלות ד"ה הבא ("ראו כי רעה נגד פניכם") כסיפא של דיבורנו, דהיינו: אף כי אשלח = אף אם אשלח גם את הצאן ואת הבקר כאשר אמרתם, כלומר כרצונכם, גם אז ראו כי רעה נגד פניכם. ע"כ. וכאילו צריך להכפיל את מלות ד"ה זה, בפעם הראשונה כסיפא לדברי רש"י בדיבור שלנו, ובשנייה כד"ה חדש. ויצויין שכמחצית הרעיון הנ"ל גם בדפו"ר, דהיינו ד"ה הבא כאילו משויך לדיבורנו, ואילו הבא מתחיל במלה "כתרגומו". (פ' בא תשל"ה)
3וראה "שפתי חכמים" (אות ז), ודומה שהיפך דבריו נכון, שהרי כאן פשוט הוא שרש"י רוצה לומר - יהיה ה' עמכם כמו שאשלח אתכם על טפכם, כלומר לא אשלח את טפכם אף כי נכון אני לשלוח את בעירכם. ומה שהוא רוצה להוכיח מפסוק כד, צריך לומר ששם שינה פרעה את סדר העדיפויות שלו, ואצל הפכפך כמוהו אין זה צריך להתמיה. (פ' בא תשנ"ד)
4וראה בחומש רש"ר הירש שר' יצחק הלוי ז"ל נתן ד"ה זה בסוגריים מרובעים, כמובן בלא הערה־הסבר כלשהו. (פ' בא תשנ"ו)
5רש"י ד"ה ראו כי רעה נגד פניכם, כתרגומו. ע"כ. וראה ברמב"ן על אתר הערה חשובה ועקרונית בעניין נוסח תרגום אונקלוס. (פ' בא תשמ"ז) רמב"ן מעיר כי טוב היה לוּ רש"י היה מצטט את לשון התרגום שכן ישנן גירסאות שונות בתרגום.
6שם. ...מיד "וינחם ה' על הרעה" והפך את הדם לדם מילה, שמל יהושע וכו'. וקצת קשה לי לשון "מיד" שהרי זה - המילה שעל־ידי יהושע - כארבעים שנה מאוחר יותר, ולא מיד. (פ' בא תשנ"ו) שמא המלה "מיד" מתייחסת להפיכת הכוכב הרע לכוכב טוב והגזרה הרעה לגזרה טובה. (הערת ר' שמואל עמנואל שי')
7שם. ...וזהו שנאמר (יהושע ה, ט) "היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם" וכו'. וצריך לומר שחרפת מצרים פירושו - החרפה (שלא למול) שנמשכה עוד מימי גלות מצרים. (פ' בא תשס"א) ביאור דומה לזה נמצא ברד"ק (בספר יהושע שם), שהחרפה היא זה שלא היו מולים, והיא שייכת למצרים מכיון שהם היו ערלים כמו המצרים. וראה "משכיל לדוד" שעל־ידי המילה היתה חרפה למצרים, שלא נתקיימה ההריגה שראו באצטגנינות. והנה מה שכתב כאן "משכיל לדוד", כתב רש"י עצמו בפירושו לספר יהושע (שם) בשם ר' משה הדרשן. (הערת ר' חזקי פוקס שי')