ברכת אשר על התורה, שמות י:ג
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Exodus 10:3
Open in the reader →1"ויבא משה ואהרן". שאלני אחד התאומים (אתי ועדו) שי' על לשון־היחיד התמוה, והוא השיב - ללמד ששקולים היו ויחד כאיש אחד עשו. (פ' בא תשנ"ב, אצל שלום ורינה שי' יחד עם התאומים) וכך לשון הכתוב גם למעלה (ז, י) וראה מש"כ למעלה (ו, כו). ודומה שלשון־הרבים "ויאמרו" אף הוא קשה, שהרי בוודאי לא שניהם דברו בעת ובעונה אחת. (פ' בא תשס"ו) ועיין בדברי רש"י בספר בראשית (ט, כג) שם משמע שלשון היחיד ביחס לשני אנשים באה להצביע על עדיפותו של הראשון על פני השני ולא להשוות בין השניים. (הערת ר' גרשון באס שי')
2"כה אמר ה' אלהי העברים" . זוהי הפעם האחרונה בתורה שבא השם "עברים" לציון עם ישראל - לאחר מכן הוא בא רק בקשר לעבד או אמה עבריים (שמות כא, ב; דברים טו, ב ו-יב), ועדיין לא ידעתי את סוד השימוש בו לסירוגין בפרשיות הראשונות שבספר שמות. (פ' וארא תשס"ה) לשאלה זו נדרש רבנו בחיי להלן (כא, ו) בבארו את הכינוי "עבד עברי", וזו לשונו: ולפי דעתי מפני זה לא אמר "כי תקנה עבד ישראל" והיה ראוי שיאמר כן, או שיאמר "כי תקנה ישראל לעבד", בעבור כי "ישראל" הוא השם הנכבד שנתקיים בנו אחר מתן תורה, והנה זה בא כנגד מה ששמע במתן תורה ואיננו ראוי שיקרא בשם "ישראל" וקראו הכתוב בשם "עברי" הוא שם היחס, הוא השם שהיה להם לישראל בהיותם במצרים באין תורה, שנקרא "אלהי העברים". ע"כ. וב"תורה שלמה" על אתר (הערה מד) הביא מספר "חמדת ימים" התימני, שמביא בשם רבנו בחיי לשון קצת שונה: ולמה אמר עברי ולא ישראל, לפי ששם ישראל קודש, דכתיב: "קדש ישראל לה' ראשית תבואתה" (ירמיהו ב, ג), ולפי ששמעו בסיני "כי עבדי הם... לא ימכרו ממכרת עבד", והלך וקנה אדון לעצמו וחילל קדשו, לכך אינו ראוי להקרא בשם הקדוש, ודיו שיקרא בשם היחס של אברהם שהוא מעבר הנהר. ע"כ.