ברכת אשר על התורה, שמות יב:ו

1רש"י ד"ה והיה לכם למשמרת, ...שמלו באותו הלילה וכו'. וקשה לי, והרי ידעו שלמחרת יצאו לדרך, שכן נצטוו (יא) "וככה תאכלו אתו" וגו', והנה משה רבנו ע"ה חשש מפני הסכנה ולא מל את בנו לפני היציאה לדרך (ד, כד ד"ה ויבקש המיתו), ועם שלם לא חשש? (פ' בא תשמ"ח)

2ומדברי "דעת זקנים מבעלי התוספות" לפסוק ג יוצא שהכוונה לליל י' בניסן - כלומר, דם מילה ודם פסח לא היו ביום אחד, כי אם זה בעשירי בניסן וזה בארבעה עשר בו - ואם כן הוא, הכל אתי שפיר. (פ' בא תש"ן, תשס"ב, ברית־מילה של שקד שי' בן חיים ושירה שי', ט' בשבט תשס"ג) וראה "משכיל לדוד" שמה שנצטוו בני ישראל על המילה דווקא בעשור, זה כדי שביום י"ד, שבו צריכים לשחוט את הפסח, כבר יהיו בריאים, אבל בספר יהושע (ה, ב) כתב רש"י במפורש שמלו באותו הלילה - בליל טו (וראה מאמרו של הרב איתן שנדורפי שי' "דם הפסח ודם המילה" בספרו "הדר התורה" על ספר שמות).

3רש"י ד"ה בין הערבים, ...ערב - לשון נשף וחשך כמו "ערבה כל שמחה" (ישעיה כד, יא). ע"כ. ותמוה שבבראשית (א, ד) לא נדרש רש"י לביאור התיבה "ערב", לא שם ולא לאחר מכן בפרשת הבריאה. (פ' בא תשנ"ה)