ברכת אשר על התורה, שמות יג:ה

1רש"י ד"ה אל ארץ הכנעני, אף־על־פי שלא מנה אלא חמישה וכו'. רצונו לומר שכנעני משמש כאן גם כשם ייחודי לעם מסוים ומוגדר וגם כשם כולל לשבעת העממים. (פ' בא תשמ"ו) וראה "גור אריה" שהשניים הנוספים - פריזי וגרגשי - אינם עיקריים כמו האחרים ולכן לא הזכירם בפירוש. וראה מש"כ להלן (לג, ב).

2רש"י ד"ה זבת חלב ודבש, ...והדבש זב מן התמרים ומן התאנים (פסיקתא זוטרא ג, ח). ע"כ. בדרך כלל אנו מפרשים "דבש" - תמרים (ראה רש"י לברכות יא ע"ב שכתב: דבש האמור בתורה הוא דבש תמרים), ואילו לפי הפסיקתא פירושו גם תאנים, ואם כן, למה הכתוב מזכיר גם תאנים כשבא למנות את הגידולים שארץ ישראל נשתבחה בהם? (פ' בא תשס"ג) וראה דברי רש"י בספר ויקרא (ב, יא) שכתב: כל מתיקת פרי קרויה דבש. וב"רש"י השלם" על אתר (הערה 7) כתב: היכן שמדובר בדבש פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, הרי זה או דבש תמרים או דבש תאנים: במאמרים המדברים על התערבות הדבש בחלב העזים ננקט דבש תאנים מפני שדרכם של עזים להסתופף תחת עצי תאנה ולא תחת עצי תמר. ובפירוש הפסוק "ארץ זית שמן ודבש" ננקט דווקא דבש תמרים, מפני שהתאנים נזכרו לפני כן בפסוק.