ברכת אשר על התורה, שמות טו:ב

1רש"י ד"ה עזי וזמרת וגו', ...ואלו שלושה עזי וזמרת של כאן... נקודה בחטף קמץ. רש"י קורא "חטף קמץ" למה שאנו קוראים "קמץ קטן". ראה להלן (יט, כד). (פ' בשלח תשס"ד)

2שם. ...וזמרת דבוק הוא לתיבת ה', כמו לעזרת ה' (שופטים ה, כג) וכו'. וקשה לי, כי אם כן הרי"ש של וזמרת צריכה היתה להיות פתוחה, ולא קמוצה. (פ' בשלח תשמ"ז, תשנ"ב) וראה דברי ר' וולף היידנהיים ב"הבנת המקרא" על אתר שכתב: גם לקמצות הרי"ש מצאנו חברים רבים כמו "ה' מְנָת חלקי" (תהלים טז, ה), "מְנָת שועלים יהיו" (שם סג, יא), "וּלְמִקְצָת הימים" (דניאל א, יח) ואחרים, ככתוב ב"מכלול" (בשער דקדוק הפעלים אבן טז), לכן גם הוא כמשפט.

3"ואנוהו". תניא, "זה אלי ואנוהו" התנאה לפניו במצוות - עשה סוכה נאה, לולב נאה... וכתוב בו לשמו בדיו נאה ובקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראים נאים (שבת קלג ע"ב). ושאלתי - קולמוס נאה וכו' למה לי? הרי חשוב לי התוצר המוגמר ולא הכלים שבהם הוא נוצר. וכלום עד כדי כך מרחיקה הדרישה לנוי־לאסטתיות שאפילו המכשירים צריכים להיות נאים? ואמרה ממן שתח' שבכלים־מכשירים נאים קל יותר לעשות דברים נאים. וניכרים דברי אמת. וראה דברי הגאון ר' אשר וייס שליט"א בספרו "מנחת אשר" על ספר שמות סימנים כה-כו (עמ' קסח, קעח).