ברכת אשר על התורה, שמות טז:כו
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Exodus 16:26
Open in the reader →1רש"י ד"ה וביום השביעי שבת, ...ולא בא הכתוב אלא לרבות יום הכפורים וימים טובים (מכילתא) ע"כ. והרי זה מן הדרשות שאני מתקשה להבין - למה ידבר משה עם בני ישראל בלשון שמצריך דרשה, ומה גם בדברים שנאמרים לשעתם בלבד, ולא לעתיד לבוא? וכיצד ניתן לרבות יום הכפורים וימים טובים מאמירה המפרשת שבת דווקא? (פ' בשלח תש"ן) וראה "גור אריה" שהטעם שלא ירד מן גם ביו"ט וביום הכפורים הוא מפני שגם הם נקראים שבת, שהרי יום הכפורים נקרא "שבת שבתון" (ויקרא כג, לב), ויו"ט נקרא שבת - "ביום הראשון שבתון וביום השביעי שבתון" (שם לט).
2ולא מצאתי כן במכילתא דרבי ישמעאל. ועל כל פנים לא ידעתי, לשם מה לדרוש, וכי שמרו ימים טובים במדבר חוץ מפסח אחד?! וליום כפור לא צריך מן! (פ' בשלח תשנ"ה) וראה "מנחת יהודה" שבמוצאי יום הכפורים מצוה להרבות באכילה והיתה הווה אמינא שירד מן לצורך זה, או לצורך הטף. וראה מש"כ למעלה (יב, כה).
3וראה ב"תורה שלמה" על אתר בשם מדרש הגדול ומכילתא דרשב"י והערה קמא שם שכתב כי המדרשים חלוקים בשאלה אם אכן ירד מן ביו"ט, ומביא נפקא מינה למעשה לעניין חיוב לחם משנה ביו"ט. עיי"ש. (פ' בשלח תשס"ג) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: כך מבואר כבר בתוספות במסכת ביצה ב ע"ב ד"ה והיה.