ברכת אשר על התורה, שמות טז:לה
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Exodus 16:35
Open in the reader →1רש"י ד"ה אל קצה ארץ כנען, ...כשמת משה בז' באדר פסק המן מלירד, ונסתפקו ממן שלקטו בו ביום עד שהקריבו העומר בששה עשר בניסן, שנאמר וכו'. והרי למעלה (כ) נאמר "וירם תולעים ויבאש"? אלא שצריך לומר שבסוף תקופת המן היה בו נס מיוחד. ותמוה שלא מצאתי מי שיעיר על כך. (פ' בשלח תשמ"ט) ואכן העירו על כך בעלי התוספות. ב"מושב זקנים" כתבו: קשה איך יוכל להיות שנסתפקו ממן שבכליהם מן ז' באדר שפסק מלירד עד י"ו בניסן שהקריבו עומר ואכלו מעבור הארץ, והלא לא היו יכולים להשאיר ממנו אפילו יום אחד, דכתיב "לא תותירו ממנו עד בקר"! וצריך לומר: (א) שהמן היה נבלע בכליהם, ונדבק בתוכו, כשהיו מסתפקין ממנו בשום כלי, ומאותו מן נסתפקו. (ב) המן היה נותן טעם בעוגות שאכלו אף אחר שפסק מלירד, כמו שהיה נותן טעם בעוגות שהוציאו ממצרים. ע"כ. תירוץ נוסף ישנו ב"תוספות השלם" על אתר (אות ד): הני מילי היכא דהיה יורד המן כדי שיהיה נס, אבל היכא דלא היה יורד, תו לא היה מתליע, דאז היה נס גדול שהיה מתקיים זמן מרובה. (הערת ר' חזקי פוקס שי')