ברכת אשר על התורה, שמות יח:כו

1"ושפטו את העם בכל עת". וקשה לי, והרי יש זמנים שאין שופטים בהם - לא בלילה ולא בשבת ובמועד, ומה בא אפוא "בכל עת" לומר? ושמא בא "בכל עת" בניגוד אל "מן בקר עד ערב" המודגש על ידי חזרה (יג; טו), כלומר על פי עצת יתרו נתאפשר לזקוקים לשופט להיענות בלא העמידה בתור האין־סופי? (פ' יתרו תשמ"ז) ורמב"ן כתב: בכל עת - שדיני ממונות גומרין אפילו בלילה.

2רש"י ד"ה יביאון, מייתין (תרגום אונקלוס). ולא ידעתי למה רש"י צריך להביא לשון אונקלוס, והרי זה ברור גם בלי זה, ולא די בזה, אלא גם להלן (יט, ד ד"ה ואבִא אתכם אלי) מבאר רש"י - "כתרגומו" (דהיינו "וקריבית יתכון"). ואולי זקוקה צורה זו - "ואביא" - יותר להסבר. אף יתכן שרש"י מבקש להבחין בין "יביאון" שכאן ל"ואבִא" דלהלן, שהרי כאן מדובר "בהבאת" דבר רוחני ושם "בקירוב" דבר גשמי, ושניהם אינם מלשון ה"הבאה" הרגילה - לקחת דבר בידיים ולהביאו אל... כגון "והבל הביא גם הוא" (בראשית ד, ד), "והבאת לאביך ואכל" (שם כז, י) ועוד הרבה. ולכאורה אין אונקלוס מבחין בין הבאת דבר גשמי להבאת דבר רוחני, אך צריך לבדוק ביסודיות. (פ' יתרו תשנ"ו)

3ואולי מבקש רש"י להימנע מלשון הווה, כהמשך לטענתו בספר בראשית (כט, ג) שאין הווה, ולכן הוא מביא לשון אונקלוס, וכן גם בדיבור הבא, מהאי טעמא. (פ' יתרו תש"ס) וכן בד"ה הקודם (ושפטו).