ברכת אשר על התורה, שמות יט:ד

1רש"י ד"ה ואשא אתכם, זה יום שבאו ישראל לרעמסס, שהיו ישראל מפוזרין בכל ארץ גושן, ולשעה קלה כשבאו ליסע ולצאת, נקבצו כולם לרעמסס וכו'. והרי זה מנסי יציאת מצרים שאין מרבים לדבר בו - מיליוני אנשים נתקבצו ביום אחד, בלא אמצעי תקשורת שיזעיקום. מסתבר שזהו הדבר הגדול שרש"י רוצה להסביר כאן, ולא זכור לי שמצאתי שימת לב לנקודה זו אצל פרשן אחר. (פ' יתרו תשמ"ח) כמו שכתבתי למעלה (יב, לז). וראה חזקוני על אתר.

2אך יש כאן גם התייחסות לשאלה, אם במגובש או במפוזר בין המצרים גרו בני ישראל במצרים, והנוסחה - מפוזרים בכל ארץ גושן - היא אולי הפתרון, פשרה בין שתי הדעות הקיצוניות. (פ' יתרו תש"ן)

3וראה מה שכתבתי על זה בכמה מקומות למעלה (ג, כב; ח, יח; יב, יג), ובוודאי אין בנוסחה זו פתרון הולם, שהרי לא רק משכניהם שבארץ גושן שאלו כלי כסף וכו', שהרי נצלו את מצרים ולא את ארץ גושן בלבד. (פ' יתרו תשנ"ח)

4רש"י ד"ה על כנפי נשרים, כנשר וכו'. רש"י מאריך במשל זה שוב בספר דברים (לב, יא). (פ' יתרו תשס"ו)