ברכת אשר על התורה, שמות יט:ט

1"וגם בך יאמינו לעולם". אף־על־פי שכבר האמינו במשה, שכבר נאמר (יד, לא) "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". הרי יש כאן הבטחה לאמונת עולם. (פ' יתרו תשנ"ח)

2רש"י ד"ה וגם בך, גם בנביאים הבאים אחריך. ע"כ. קצת תמוה שבמשפט שכל כולו בא להוסיף - לא רק בי אלא גם בך יאמינו - נדרשת תיבת גם לרבות. (פ' יתרו תשנ"ד) וכך כתב "אור החיים" הק' על אתר: פירוש "לעולם", לדורות הבאים... הבאים אחריו לעולם. וראה "באר מים חיים" שדרשה זו באה בשל הכפילות, שהרי במשה כבר נאמר "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (יד, לא).

3רש"י ד"ה את דברי העם וגו', תשובה על דבר זה, שמעתי מהם שרצונם לשמוע ממך. אינו דומה השומע מפי שליח לשומע מפי המלך. רצוננו לראות את מלכנו. ע"כ. כך צריך לפסק. רש"י מבקש לגלות את מה שהכתוב העלים, שכן נאמר "ויגד משה את דברי העם אל ה'", ולא נאמר מה היו דברי העם. וקשה לי, מה ראה הכתוב להעלים את דברי העם, ואחר שהעלים, מדוע מבקש רש"י לגלות? (פ' יתרו תשנ"ח) על שאלה זו השיב הרב איתן שנדורפי שי' על־פי דברי המהר"ל בספרו נצח ישראל (פרק יא). שם מבאר המהר"ל מדוע העלימה התורה את מעשי צדקותו של אברהם אבינו בשלבי חייו המוקדמים, לפני התגלות ה' אליו, ואילו חז"ל סיפרו באריכות - על חקירתו את העולם, על השגתו את ה' ועל מסירות נפשו למען ה' כשהסכים להיות מושלך לכבשן האש על אמונתו בה' - מדוע אין הדברים כתובים בתורה? מבאר המהר"ל שהתורה רצתה להדגיש שבחירת ה' באברהם אבינו היתה לא בגלל מעשיו הטובים של אברהם אבינו, אלא מצד רצון ה', וגם כאשר בני ישראל אינם בשיא המעלה, הם חביבים בעיני ה'. נמצא שישנם מעשים שלא נכתבו בתורה למרות חשיבותם כדי ללמדנו כי הבחירה האלקית בעם ישראל איננה תלויה במעשים ועל כן אינה בטלה לעולם.

4בדרך זו ניתן להבין גם מדוע העלימה התורה את דברי בני ישראל: "רצוננו לראות את מלכנו". בכך רצה הכתוב ללמד כי גם בלא שהיו אומרים זאת היו מקבלים את התורה. יתרה מזאת - ניתן לומר כי מסיבה זו נדחו הפסוקים הראשונים שבפרק כד השייכים לסדר ההתרחשויות שקדמו למתן תורה ונכתבו מאוחר יותר, לאחר פרשת משפטים (כך שיטת רש"י. ראה מש"כ למעלה בפסוק א). פסוקים אלו שבתחילת פרק כד מספרים על הברית שכרת ה' עם ישראל למרגלות הר סיני ערב מתן תורה, ובהזדמנות זו אמרו ישראל כאחד "נעשה ונשמע!" על מעמד זה מספרת התורה רק לאחר מתן תורה לאמור - מתן תורה אינו מותנה בכך שבני ישראל ייענו לברית האלקית עמהם ויאמרו "נעשה ונשמע", אדרבה! הפרשה שבאה לפני מתן תורה - פרשת בשלח - מספרת דווקא על תלונות בני ישראל על חוסר לחם וחוסר מים, להראות שגם ממצב נמוך זה יכלו ישראל להתעלות ולקבל את התורה. (וראה עוד במאמרו של הרב איתן שנדורפי שי' "נעשה ונשמע" ו"רצוננו לראות את מלכנו" בספרו "הדר התורה" על ספר שמות).